בתשובה לאריק, 17/06/19 22:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. זה פשוט לא נכון. מישהו כתב פעם ש" המוח האנושי מורגל במציאת הבדלים בין הקרובים לו, אם ההבדלים "בולטים" הוא יתרכז בהם, אם תמחוק את ההבדלים ה"בולטים" ההבדלים הפחות בולטים יתחילו לבלוט." (רמז, תגובה 707548). זאת עובדה שהוכחה בעשרות מחקרים (נסה להזכר ביכולת ההבדלה שלך בין חיילים לפני שהתגייסת וכשהיית בצבא). ברגע שכל ההבדל הוא בנעליים, זה הפרט היחיד אליו הילד ישים לב. 2. כשהאמצעי קיצוני, לא ממלא את מטרתו, שבפני עצמה אינה ראויה (כמו שראינו) אז בוודאי שיש סיבה להתנגד לו. א.ב.ג.ד.ה. כמו שאמרתי לך כמה פעמים, זה פשוט לא רלוונטי. ו. אתה בטח צוחק... לא? 4. ילדים בארה"ב בנויים מאותו חומר כמו ילדים בישראל. הרי אם מחקרים בארה"ב היו מראים את מה שאתה חושב שהם צריכים להראות לא היית מתלבט אם להשתמש בהם? אתה זה שטענת שיש לך תימוכין מחקריים, אין לך כאלה -> הטענה שלך נסמכת על אנקדות -> ראוי לחזור בך. "מה מזיק בתלבושת בית ספר עצמה?": 1. כל פגיעה בחירות של כל אדם היא רעה. לפעמים זה רע הכרחי, הרי קיומו של בית ספר הוא פגיעה בחירות, אבל מוסכם עלינו שהוא רע הכרחי, אבל גם במסגרת בית הספר ראוי שנצמצם את הפגיעה בחירות למינימום ההכרחי. 2. תלבושת בית הספר פוגעת באינדיווידואליות של התלמידים. 3. תלבושת בית ספר מייצרת ילדים פחות עצמאיים. 4. תלבושת בית ספר מייצרת בוגרים חסרי טעם בלבוש (אחרי 12 שנה של כפיית בגדים, לחלקם יש את הצורך להתלבש כמה שיותר מופרע) 5. תלבושת בית ספר היא עוד חוק שבית הספר צריך לאכוף. 6. תלבושת בית ספר מייצרת עוד חיכוך (בין המורים לילדים, הילדים להורים וההורים ובית הספר). 7. תלבושת בית ספר מייצרת עוד עבודה שלא מועילה (למטרות בית הספר) למורים. 8. תלבושת בית ספר מייצרת עוד עבודה להורים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. א. נכון, ועדיין אני חושב שעדיף שההבדל יהיה רק בנעליים מאשר בכל הלבוש. נסה להכניס את עצמך לנעליו (הא) של הילד שמרגיש נחות סוציו-אקונומית. מתי היית מרגיש יותר שייך- כשכל הלבוש שלך מבדיל בינך לבין העשירים או כשרק הנעליים? ב. המורים בכיתה רואים רק את פלג הגוף העליון של התלמידים. ההתייחסות של המורים לתלמידים תהיה שווה. 2. נכון, אבל אנחנו מתווכחים האם האמצעי קיצוני (לא הסכמנו), עד כמה הוא ממלא את מטרתו (לא הסכמנו), והאם המטרה ראויה (אני חושב שאנחנו מסכימים ששיפור האקלים הלימודי הוא מטרה ראויה). 4. הרי היו מחקרים מארה"ב שתמכו בטענה שלי ופסלתי אותם כלא רלבנטיים מספר תגובות למעלה. הטענה הזו שלך מיותרת ומטילה בי דופי רק לשם הויכוח. לא מצאתי מחקרים רלבנטיים. זה לא אומר שאני צריך לחזור בי מהטענה- זה אומר שחובת ההוכחה עדיין עלי. 4. 1-3. פגיעה בחירותם של ילדים היא דבר שבשגרה. הורים פוגעים בחירותם כל יום, כל היום. קובעים להם כל דבר ודבר- מה יאכלו, מתי יקומו וילכו לישון, מה מותר ומה אסור להם להגיד ולעשות. קוראים לזה חינוך. קוראים לזה גם מסגרת. גם בית הספר הוא מסגרת שקובעת לילדים מתי לשבת בלי לקום ובלי לדבר ומתי לשחק, מה אסור להגיד ומה אסור לעשות. התלבושת האחידה היא מגבלה נוספת, אבל קטנה מאוד ביחס. האיסור לדבר הוא לדעתי פגיעה גדולה בסדרי גודל שלמים בחירותם. 4. 4. מסכים בעיקרון, למרות שלא הבאת לכך ראיות מחקריות :) 4. 5-7. חוזר לשאלה עד כמה תוספת העבודה והחיכוך משתלמת לעומת השגת המטרה. שיטת ההוראה הפרונטלית מייצרת הרבה יותר חיכוך (המורה כשוטר). אולי היית מעדיף עם תלבושת אבל בלי הוראה פרונטלית? 4. 8. להיפך. תלבושת אחידה מקלה על ההורים פיננסית וגם חוסכת להם זמן והתעסקות בבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. א. כאמור, אין באמת הבדל בין המצבים, לכן לא ברור לי למה X עדיף מ-Y. ב. אולי נכריח את המורים ללמד בעצימת עיניים וסתימת אוזניים? 2. המטרה ב3 הייתה "שיפור האקלים הלימודי", ב2. המטרה הייתה "מסגרת". על המטרה הזאת לא הסכמנו (לי היא עדיין לא ברורה). 4. טוב, חובת ההוכחה עליך. בינתיים, כל זמן שהיא במצב הזה, אני לא מרגיש צורך להתמודד עם הטענה שלך. נשארתי לא משוכנע. 6. 1."פגיעה בחירותם של ילדים היא דבר שבשגרה." - אם רק היית לי מכונת זמן, הייתי חוזר ועורך את התגובה שכתבתי על מנת שתבהיר למה התכוונתי... רגע... שכחתי שיש לי כזאת... הנה, ערכתי והוספתי את הפסקה: "לפעמים זה רע הכרחי, הרי קיומו של בית ספר הוא פגיעה בחירות, אבל מוסכם עלינו שהוא רע הכרחי". 2. ? 3. ? 4. אין לי ראיות, אם אתה חולק על הסעיף הזה אפשר לוותר עליו. 5-7. כשהמטרה האחרונה שנשארה לך היא מטרה לא מוגדרת... לא ברור לי איך תוספת החיכוך תעזור. במקומות בהם יש תחליף סביר (קריא, באותו מחיר ואם תוצאות זהות או טובות יותר) להוראה פרונטלית - חד משמעית - לוותר - ויפה שעה אחת קודם. אפשר לוותר על שניהם. במקרה של תלבושת, ראינו שיש תחליף, התחליף עובד (ע"ע עדויות בדיון הזה), מכאן, למה לא להשתמש בו? 8. הקלה פיננסית זה טיעון אחד, במקרים בהם הוא קיים זה בהחלט טיעון ראוי (אם כי, במקרה הזה קיימת חובה מוסרית, לדעתי, לסבסד את התלבושת, אחרת רק מדובר בנזק נטו). לא ברור לי איך זה חוסך התעסקות בבוקר (כאמור, מנסיון, כמי שהיה הורה בשני המצבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6. נדמה לי שבאחת מתגובותיך הסכמת, ולו בחצי פה, שגם בלי קוד לבוש יש מקרים שבהם מוצדק מצד מנהלים לשלוח תלמיד הביתה בגלל לבושו או אי-לבושו (עירום, נניח). תחת ההנחה שבני נוער אוהבים לעתים קרובות לבדוק גבולות, המקרים האלה יקרו לעתים לא מאוד נדירות. אם כך, תלבושת אחידה יכולה להפחית חיכוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6. בבית הספר בו אני למדתי היה חוק לבוש אחד עם שלוש מילים: "אסור ללכת יחף". לדעתי יותר מ-30% מהתלמידים ניסו לבדוק את הגבולות של החוק הזה כל יום מאפריל עד נובמבר (אגב, אני בספק אם יש אפילו אחד מהם שחושב היום ללכת לעבודה יחף. חוקים מטומטמים עלולים ליצור עבריינים מטומטמים). אם החוק היה: "אסור ללכת עירום" אני בספק אם היה תלמיד אחד שהיה מנסה לעבור עליו (ולמען האמת, אני די בטוח שאם מישהו היה בא לבית הספר שלי רק עם סנדלים היו מעיפים אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 582425 תגובה 679443 תגובה 679376 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ענו לך יפה ולעניין במקום. 2. סתם בולשיט בלתי קריא שנוצר על ידי בוט. 3. לא מסכים. (בגלל שלא טרחת לנמק אני לא מוצא צידוק לנמק). לא ברור לי מה הטעם בשיטת הדיון הזאת, אתה באמת חושב שזה ישכנע מישהו שלא היה משוכנע קודם? למעשה, גם אם הייתי משוכנע שאתה צודק, הסגנון הזה היה גורם לי לפקפק בצדקתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר''ל שהדיון על הצבת גבולות ומסגרות לילדים כבר היה ואף צד לא השתכנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא הבנתי מה הקשר בין התגובה שלי ל״דיון על הצבת גבולות ומסגרות לילדים״. ב. הקישורים שהבאת רחוקים מלהיות ״דיונים״. ברור שאף צד לא ישתכנע כשכל מה שיש זה אמירות לא מנומקות. ג. אתה מכיר את לייקוף? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |