בתשובה להעלמה עפרונית, 10/06/19 12:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסיבה פשוטה: הבן שלי (בן 14) לא יעלה על דעתו ללבוש מכנסיים שעלולים באיזושהי סיטואציה לחשוף את האשכים שלו לעיני חבריו לכיתה. הבת שלי (בת 13), אלמלא האיסור המפורש, היתה הולכת עם מכנסיים שמאפשרים לבחון את הסוגייה האנטומית היכן מסתיים הישבן ומתחילה הירך. לו בנים היו רוצים ללכת עם מכנסיים קצרים כל כך, היה טעם תכליתי לאסור זאת עליהם ולא רק מטעמי שוויון. גם לי וגם לאשתי לא נוח סגנון הלבוש החושפני הזה כשמדובר בבת שלנו (לא מפריע לי שנשים ו/או נערות אחרות עושות את זה. זכותן להתלבש כפי ראות עיניהן) ואני שמח שאני לא צריך להתעמת איתה על כך בזכות בית הספר. לו הבן שלי היה רוצה להתלבש במכנסיים כל כך קצרים, הייתי מודה לבית הספר על כך שהוא אוסר זאת (מטעמי שוויון, צניעות או אסתטיקה, לא משנה לי). אני חושב שזכותו של בית הספר להגדיר סגנון לבוש מכבד שכולל אורך מינימלי של מכנס או שרוול. כמו שלא הייתי בא לעבודה עם גופייה או עם מכנסי ריצה/רכיבה צמודים, לא הייתי רוצה שאף אחד ואף אחת יעשו את זה. אותו הדבר נכון גם לבית הספר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי איפשהו שאני מתנגדת לקוד לבוש באופן עקרוני? זכותו של בית ספר להגדיר סגנון לבוש, איך זה קשור לשאלה שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: למה נראה לך בסדר שחשבו להטיל מגבלת לבוש רק על בנות (וההחלטה שלה על הבנים היא רק מטעמי "שוויון" ולא כי יש טעם תכליתי להגביל אותם)? תשובה: לו בנים היו רוצים ללכת עם מכנסיים קצרים כל כך, היה טעם תכליתי לאסור זאת עליהם ולא רק מטעמי שוויון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא של ירדן התייחסה במפורש למכנסיים ''של בנים'' שהם קצרים מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברים ישראלים, גם כשהם שמאלנים, שונאים נשים. זה למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך הזכירו לי חווית ילדות ישנה. בבית שבו גדלתי בתל אביב היה ילד אחד בן גילי שהיה בתנועה המאוחדת1 וכל יתר החבורה כולל אני לא היינו בתנועת נוער כלל. אחד הילדים אהב "לצחוק על" אותו ילד מהתנועה המאוחדת על יד כך שהיה מדגים מה עושים שם. הוא היה מתיישב ישיבה מזרחית תוך תיאור צורת הישיבה כך: "ביצה אחת יוצאת מכאן וביצה אחת יוצאת מכאן", ואז הוא היה מתחיל למחוא כף ולשיר בקצב: "אֶצְ'לָה אצ'לה אצ'לה2. זה היה די משעשע והתגלגלנו מצחוק. יצוין גם שאותו טרום פרופסור כלל לא נעלב אלא היה יותר משועשע מכולנו, ואף ביקש שוב ושוב הדרן. לימים ספרתי לאשתי שאף היה הייתה בילדותה בתנועה המאוחדת את הסיפור הזה, ותגובתה הייתה שבדיוק כך זה היה. 1 לימים התפתח לפרופסור די ידוע לרפואת נשים. 2 השד יודע מניין הוציא את המילה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכול נכון אבל תנועת הנוער שבה מדובר היא ''הנוער העובד והלומד''. זאת עם החולצה הכחולה והסרט האדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא. אני הייתי ב"בית"ר" :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 וואו, אחמד טיבי היה איתך בתנועת נוער? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא הייתי בתנועת נוער. אפילו עובדות פשוטות שאני כותב נקראות בצורה הפוכה. אשר לאחמד טיבי פרופסור לרפואה הוא לא היה. הוא העדיף לעשות את הקריארה שלו בתחומים אחרים לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ה'איתך' היה מיותר, וכמובן שבלבלתי פרופסור ודוקטור, אבל הרעיון היה מספיק משעשע בעיני למרות חוסר היתכנותו הברור כשמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
". . .כמעט כולם התהלכו שם בחולצות כחולות מעוטרות בשרוכים אדומים או לבנים. הבנים באו במכנסיים קצרים מקופלים עד סף המפשעה. . ." מתוך הספר "סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז שאותו אני קורא בשנית. בפעם הראשונה כנראה אבדתי את הפסקה הזאת בתוך 600 עמודי הספר, או שקראתי אך שכחתי. נכדתי הבכורה הולכת אף היא לתנועת נוער, אבל "מכבי", והיא אומרת שאצלם זה לא בהכרח כך, וכל בן בא איך שהוא רוצה. דברים, כנראה, משתנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפי יורם טהרלב: צריך לקפל פעמים, צריך שדבר לא יציץ, שיראו את שרירי הרגליים, ויראו לכיסים את השפיץ. (משק יגור, טיוטה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |