|
||||
|
||||
אני חושב שהבעיה האישית עם נתניהו היא שהוא שבר את הכלים. הוא לא ראש הממשלה המושחת הראשון. יש לנו כבר מספיק שרים פלוס ראש ממשלה ונשיא שריצו תקופת מאסר. אבל אני חושב שהוא ראש הממשלה הראשון שהעמיד את טובתו האישית מעל טובת המדינה, ולא פעם אחת, וזו העילה הראשית לכך שהוא לא ראוי להמשיך ולכהן כראש ממשלה. בפרשת הצוללות ראש הממשלה החליט, בניגוד לדעת שר הבטחון והרמטכ"ל, לרכוש צוללות נוספות. זאת כאשר קרוב משפחתו, מקורבו, האחראי על ניהול ההשקעות שלו ועורך דינו האישי גוזר קופון של מיליונים מההחלטה הזו. שוחד במיליונים זה לא דבר חדש, אבל שהמדינה תוציא מיליארדים מיותרים רק כדי שהמקורב יקבל כמה מיליונים דמי תיווך זה חדש. הנקודה היא שאי אפשר לסמוך על נתניהו כראש ממשלה שבהחלטות העתידיות שלו טובת המדינה תעמוד לנגד עיניו, ולא טובתו האישית. במיוחד כאשר בתקופה הקרובה הוא צפוי לשימוע על העבירות שהוא מואשם בהן. אזכיר את ההבדל בין ההתנהלות של אהוד אולמרט כשנחשד בפלילים בזמן שהיה ראש ממשלה (על עבירות כשעשה בזמן שלא חלם שיהיה ראש ממשלה) לבין זו של נתניהו (שנחשד בעבירות שעשה בזמן שהיה ראש ממשלה). אולמרט הודיע שיתפטר עוד לפני שהסתיימה החקירה המשטרתית, והגיש את התפטרותו לנשיא שבועיים לאחר שהמשטרה המליצה להעמיד אותו לדין. את נתניהו המשטרה המליצה להעמיד לדין בתיק 1000 ו 2000 כבר בפברואר 2018, ובתיק 4000 בדצמבר 2018. בפברואר 2019 החליט היועמ"ש להעמיד את נתניהו לדין בכפוף לשימוע בשלשת התיקים. כעת יש לנו ראש ממשלה ששלשה כתבי אישום מרחפים מעל לראשו והוא מעדיף להמשיך לכהן ולנסות להרכיב קואליציה חדשה בראשותו, קואליציה שתתמוך באי העמדתו לדין. העניין האישי- אי העמדתו לדין- הוא העניין הראשי בהרכבת הקואליציה, ולא טובת המדינה. אני משוכנע שיולי אדלשטיין, גלעד ארדן או גדעון סער1 היו מסוגלים להקים קואליצית מרכז של 80 ח"כים (הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו וכולנו) תוך ימים ספורים. אולי אפילו ישראל כץ שאני אישית לא מאמין שהוא מסוגל לכלום. אבל נתניהו לא היה מסוגל בגלל העניין האישי. אז ככל שנתניהו הוא אינטלגנטי, מוכשר ומיומן, הוא פסול בעת הזאת מלהיות ראש הממשלה. _________ 1 מספרי שתיים ארבע וחמש בליכוד |
|
||||
|
||||
____ שלא לומר תוך דקות ספורות. ובהרכב כזה זו יכולה היתה להיות ממשלה מצוינת שתזכר בהיסטוריה כזו שהחזירה את מדינת ישראל למסלול הנכון. |
|
||||
|
||||
ועכשיו נתניהו הוא גם שר המשפטים. "רק לרגע". יש אימוג'י שמזכיר את "הצעקה" של מונק. דמיין כאן שניים-שלשה כאלה. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שאני רואה בתגובה הקודמת שלי. אתה רואה משהו אחר? |
|
||||
|
||||
עכשיו אני רואה שזה אותו אחד. עכשיו הוא בשחור-לבן. במחשב של העבודה הוא היה אחר, וצהוב. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה, אבל במחשבה שנייה יש להודות - אדלשטיין או סער או כץ, כפי שהסתבר באופן כואב, בכל זאת נטולי כוח עשייה כרגע. פשוט אין להם מספיק כוח בתוך הליכוד1. וזה אומר שגם לו היית כופה על אחד מהם באיומי אקדח להרכיב ממשלה, הוא לא יכול היה לנהל אותה כראוי. גזה היה נראה כמו מורה מחליפה חסרת כריזמה שיש אצלה "טיילת" בשיעורים וזורקים גירים, והיה מתפרק בן רגע. עם כל הצער והכאב, עדיין לא באה העת כנראה עבור הליכודניקים. פוליטיקה היא לא רק מספר המושבים או דחיפה לכיוון מדיניות מסוימת, היא קודם כל אחיזה במוקדי הכוח. 1 אני מנחשת שמאחורי השתיקה הרועמת שלהם, לפחות של סער, במהלך הפיאסקו של השבוע, היו עשרות גישושים בכיוון הזה שהסתיימו בלא כלום. |
|
||||
|
||||
יש הגיון בדבריך, אבל אני מזכיר לך את מצבו של אולמרט כששרון הפך לנבצר. הוא הפך לראש ממשלה בפועל בהפתעה, וזכה בבחירות 2006 בהישג מרשים. בכל מקרה המטרה של התסריט ההיפותטי שהעליתי לא היתה לבחון את יכולתו של מאן דהוא להנהיג את הליכוד אלא להדגיש עד כמה מהלכיו של נתניהו מונחים לטובתו האישית ולא לטובת המדינה. אילו היה מחזיר את המנדט לנשיא וממליץ על אחד מהשלשה, הליכוד היה סוגר שורות סביב המועמד. |
|
||||
|
||||
גזה = זה (אם כי גם גזה יכולה להיות דבר נחוץ במצבי פצע וחבורה שכאלה). |
|
||||
|
||||
הידעת? מקור המילה "גזה" (במובן התחבושתי) הוא כפי הנראה ... רצועת עזה! ע"ע Gauze [Wikipedia], הפרק "אטימולוגיה והיסטוריה". |
|
||||
|
||||
העיר עזה. ומכאן שהרצועה היא תחבושת. |
|
||||
|
||||
אגב, לפי בן כספית דווקא כן נמצאו חמישה ח"כים מהליכוד שהיו מוכנים להצביע (שמית!) נגד פיזור הכנסת1. אבל לאחר שראו שאפס הסיכוי לרוב בהצבעה (באמת תודה, איימן עודה, על ה"שותפות בין מפגינים אמיצים"2!) חזרו בהם. "בערב ההצבעה על פיזור הכנסת היו ליועז הנדל חמישה עריקים מהליכוד שהבטיחו לא להגיע להצבעה. יחד עם רועי פולקמן, טרגדיה בפני עצמה, זה אמור היה למנוע מנתניהו לפזר את הכנסת ולאפשר למחוקקים ליישם את החוק ולתת לח"כ אחר הזדמנות להרכיב ממשלה. אבל אז הגיעו, כמו תמיד, חברי הכנסת הערבים. אלה שלעולם לא יחמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הם הודיעו שיצביעו בעד הפיזור, והעריקים שבו, בבושת פנים, לספסלים האחוריים, כדי להתאבד יחד." |
|
||||
|
||||
אצלי הוא חוסם את הגרון. נראה לי שאצל חברי הכנסת הערביים הוא חוסם את העורק התרדמני. |
|
||||
|
||||
מכל חברי הכנסת, דווקא ה"ערבים"1 הם היחידים שאני מבין. אני לא מבין למה נתניהו (והליכוד) הקדים את הבחירות - בסופו של דבר, כנסת ידידותית הם לא יכלו לבקש, בכנסת הבאה כנראה שלא יהיו להם את הקולות של כחלון, גם העמדת הפנים שנתניהו לא פועל לקדם את חסינותו נעלמה, עם ליברמן אפשר להגיע להסכם, זה רק עניין של זמן, ואם לא, אפשר בוודאי להגיע להסכם עם העבודה או עם פליטי כחול לבן שיאבדו את הסבלנות שלהם מהר מאד. החוק לא אומר שאחרי שנתניהו כשל בהקמת הממשלה הנשיא צריך לתת את המנדט לשני בתור, הנשיא צריך להתייעץ עם חברי הכנסת ולתת את המנדט לחבר כנסת אחר, למשל ליריב לוין, שיכול להקים ממשלה בראשות נתניהו (והיו לזה תקדימים, ע"ע הקמת הממשלה השניה). אני לא מבין למה ליברמן הצביע בעד הקדמת הבחירות - הרי במקרה הטוב ביותר (מבחינתו) הוא ימצא את עצמו באותו מצב כמו היום. אני לא מבין למה כחול לבן הצביעו נגד הקדמת הבחירות - הפסדתם, יש לכם הזדמנות פז לבחירות חוזרות, מה יש לכם להפסיד?! הרי אין שום סיטואציה שבה הם יכלו להקים קואליציה יציבה בכנסת הנוכחית (הם לא הצליחו למצוא 61 חברי כנסת שיצביעו נגד הקדמת הבחירות), לפחות תצביעו בעד הבחירות, תשפילו את נתניהו ולא תראו כמו תבוסתנים שמפחדים ללכת לעם... אני לא זוכר מפלגת אופוזיציה שנאבקה נגד ההזדמנות לקבל את השלטון. אני גם לא מבין מה האסטרטגיה של כחול לבן - אין בדיוק תקימו ממשלה עם אתה לא מדברים עם ה"ערבים"1?! עם מי? עם בנט וסימרוטיץ'?! עם ליברמן ודרעי?! גם במקרה האופטימלי (מבחינתם) אני לא מבין איזה קואליציה הם חושבים להקים? אז מה - או שהם יקבלו 61 מנדטים או שנתניהו יהיה ראש ממשלה? אני לא מבין את מר"צ והעבודה - הליכוד הוכיח שהוא לא יכול להקים ממשלה גם אם הוא מקבל 65 מנדטים, כחול לבן הוכיחו שהם לא מסוגלים להקים רוב למניעת בחירות(!) ומול האפסים האלה אתם מצביעים נגד הקדמת הבחירות? איפה הרצון לנצח? איפה האמונה בדמוקרטיה? אני מנסה להזכר בתקדים של אופוזיציה שהצביע נגד הקמת בחירות... היה כזה? אני לא מבין את החרדים - למה לא לתת לליברמן את ה"ניצחון" הדבילי הזה, הרי זה לא שבאמת יגייסו מישהו עם "חוק הגיוס"? ויתרתם על היותכם "לשון מאזניים", יש לזה יתרונות אבל גם יש לזה מחיר, וזה הזמן לשלם אותו. אני לא מבין את מפלגות הימין - ניצחתם, יכולתם להקים ממשלה, במקום זה אתם הולכים לבחירות שמצד אחד בנט ופייגלין יכולים לקחת לכם את המנדטים ומהצד השני אתם יכולים למצוא את עצמכם באופוזיציה. 1 "ערבים" להבדיל מערבים - משמע - כולל את עופר כסוף ולא כולל את פריג` עיסאווי. |
|
||||
|
||||
למה נתניהו (והליכוד) הקדים את הבחירות - אני חושב שזה ברור: אם אני לא מקים ממשלה, אף אחד לא מקים ממשלה. לך תדע למי "השמאלני" ריבלין יתן את המנדט. בבחירות הבאות אני אדאג שקולות הימין לא יתבזבזו על מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה, וכשיהיה ברור שקל לי להקים קואליציה אני אקבל כמה עריקים מכחול לבן שיהפכו את הרכבת הקואליציה לקלה עוד יותר. מה האסטרטגיה של כחול לבן - אין בדיוק תקימו ממשלה? כחול לבן קיבלה המון מושבים בכנסת. לשמור על הקיים או להסתכן? אם גנץ היה מקבל את המנדט מהנשיא היה לו זמן לנסות להקים קואליציה. אני במקומו (לא מתוך הערכים שלי אלא בחישוב פוליטי קר) הייתי ישר מתחיל מו"מ עם הדתיים ומבטיח להם את הירח, וכשהיתה מסתמנת אפשרות קלושה לקואליציה, אבל מספיק מפחידה את הליכוד שהוא עלול לשבת באופוזיציה, הייתי סוגר דיל עם נתניהו (נניח פטור מהעמדה לדין ונשיא המדינה הבא) ועושה קואליציה עם הליכוד בלעדיו. אני לא מבין את מר"צ והעבודה - את מרץ אני יכול להבין. הם עלולים ליפול מתחת אחוז החסימה. את העבודה אני אפילו לא מנסה להבין. |
|
||||
|
||||
בכנסת הנוכחית, מי עוד, מלבד נתניהו יכול להקים קואליציה? אם יש כזה אדם מה מנע ממנו לארגן קואליציה אד-הוק למניעת הבחירות? לדעתי, אין כזה אדם. זה חשבון פשוט. לא ברור לי איך אפשר להפוך את זה ש-65 גדול מ-35 בהרבה. מצד שני, אין לנתניהו (או לליכוד) שום דרך לדאוג שהימין לא יבזבז את הקולות שלו על מפלגות שלו יעברו את אחוז החסימה, זה פועל יוצא של עודף ביטחון עצמי שנוצר בימין בשנים האחרונות. אותה סיבה שהפריעה לנתניהו להקים ממשלה... אותה סיבה לגרמה לימין לזרוק את הניצחון שלו לפח בכזאת קלות (פעמיים!). לכל חברי הכנסת היו בדיוק את אותו מספר מושבים (=אחד לכל חבר כנסת), כל חברי הכנסת עמדו בפני אותו סיכון בדיוק. גנץ לא היה מקבל את המנדט מהנשיא משום שלא היו 61 חברי כנסת שהיו ממליצים עליו. זה אותו חשבון מלמעלה. ונגיד שכן, איזה ירח גנץ יכול להבטיח לחרדים שנתניהו לא נתן להם? איזה ירח הוא יכול להבטיח לדתיים-לאומיים? ונגיד והוא הבטיח להם את הירח, ונגיד והם החליטו להתאבד פוליטית (הבוחרים שלהם לא רוצים את גנץ) זה עדיין לא מספיק. חשבון פשוט: 35 + 8 + 8 + 5 קטן מ-60. אני לא מבין את מצביעי כחול לבן, אבל אני מקווה שלכמה מהם יש מספיק הגינות לחסל חשבונות עם ראש מפלגה שמבטיח לדרעי, ליצמן וסמוטריץ' את הירח, ונראה לי שגנץ יודע את זה. הדתיים היום יותר נאמנים לליכוד מרוב הליכודניקים. אני לא חושב שמר"צ נמצאים בסכנה יוצאת דופן לרדת מתחת לאחוז החסימה (ז"א, אולי התרגיל המסריח של ניסיון מניעת הבחירות הוריד להם כמה בוחרים, אבל נראה לי שאני היחיד שזה מציק לו). כל המפלגות הקטנות (והבינוניות) נמצאות באותו סיכון (בדיעבד, העלאת אחוז החסימה הייתה פשוט רעיון מטופש, אם כי זה היה ברור גם מראש). |
|
||||
|
||||
אני לא מתנגד לדברים שאמרת, רק מציין שיש מומנטום שפועל לטובתו של מי שהמנדט בידו. זה לא חוק טבע שהדתיים מצטרפים רק לקואליציה של הליכוד. אהוד ברק הקים פרנקנשטיין שבו יושבות ש''ס ויהדות התורה יחד עם מר''צ. |
|
||||
|
||||
אין תסריט בו המנדט היה מגיע לידיו של גנץ. אחרי נתניהו המנדט היה עובר למישהו אחר מהליכוד (שהיה מקים ממשלה בראשות נתניהו). אהוד ברק, כמו אולמרט ורבין, דיבר עם הערבים, גנץ, כמו לפיד, מחרים את הערבים. אני לא מבין איך הם חושבים שהם יצליחו להקים ממשלה. יכול להיות שהם לא יודעים חשבון? יכול להיות שהם לא רוצים להקים ממשלה? |
|
||||
|
||||
פשוט מדהים - לגזור ולשמור לפעם הבאה שיספרו לנו שפוליטיקאים לא טועים. איך זה שרק עכשיו הם מבינים את מה שהיה צריך להיות ברור לכל אחד לפני שלושה שבועות? |
|
||||
|
||||
מה היה ברור לכל אחד לפני שלושה שבועות? כולם עדיין עם הנוסחה הבדוקה לקיפאון: בימין ובשמאל - "צריך ממשלת אחדות" בשמאל - "אבל בלי נתניהו" בימין - "רק ביבי" ו ?.. מי הראשון שימצמץ? בגלל שאף אחד לא מצמץ (וכנראה גם לא ימצמץ עד הבחירות החוזרות) - אנחנו בשיר ההוא של ה TALKING HEADS |
|
||||
|
||||
היה ברור שאין לליכוד אינטרס להקדים את הבחירות ושאין לכחול לבן אינטרס למנוע את הקדמת הבחירות. |
|
||||
|
||||
למי היה ברור, ומתי? ומה הקשר של כל זה לטעויות? האם לא ייתכן שבמאבק אחד מנצח ואחד מפסיד, אבל הדרך לראות מי זה מי היא, ובכן, להיאבק? האם המפסיד במקרה זה "טעה" בשיקול דעתו לצאת למאבק? על סמך מה? |
|
||||
|
||||
עצה - לדבר הכחול הזה שאתה רואה לפעמים באינטרנט קוראים ״קישור״. עם תלחץ עליו (עם העכבר!) תוכל לראות למה הוא ״מקשר״. זה אחד דברים שהופכים קריאה באינטרנט לשונה מקריאה בספר או בעיתון. ״למי היה ברור״ לי זה היה ברור, כמו שהיה צריך להיות ברור לכל אחד. ״ומתי?״ כשכתבתי את זה כמובן. ״ומה הקשר של כל זה לטעויות?״ - אני מצטט עם הדגשה במיוחד בשבילך (מכאן): ״ אדשלטיין סיפר הבוקר בראיון לגלי צה"ל כי ח"כים מרוב סיעות הכנסת מדברים איתו על הבחירות. "כל השיחות האלה תמיד הסתיימו במשפט אחד, 'וואו, איזו שטות עשינו"', אמר. לדבריו, "היו כמה ראשי סיעות שאמרו שהם ישקלו, יתמכו בצורה זו או אחרת. כמו שאני שמתי בצד את השיקול של מה יגידו, אני מציע לכולם לשמוע את רצון הציבור. לא רוצים את הבחירות המיותרות האלה, ומוכנים בהחלט לראות אם יש דרך בכנסת הנוכחית להקים קואליציה רחבה". ״ ״האם לא ייתכן שבמאבק אחד מנצח ואחד מפסיד, אבל הדרך לראות מי זה מי היא, ובכן, להיאבק?״ הכל יתכן, אבל איך זה קשר? ״האם המפסיד במקרה זה "טעה" בשיקול דעתו לצאת למאבק?״ לא בהכרח (תלוי אם היה לו סיכוי לנצח). אבל, כאמור, הנקודה כאן היא שונה לחלוטין. שני הצדדים יצאו למאבק בניגוד מובהק לאינטרסים שלהם. שניהם טעו בלי קשר למנצח. ״על סמך מה?״ על סמך זה שהם שינו את דעתם בלי שהשתנה כלום. על סמך זה שעכשיו, שהאסימון נפל סוףסוף, הליכוד מנסה לשנות את ההחלטה שהוא תמך בה בזמן שכחול לבן נאבקת על מנת לשמר את ההחלטה שהיא התנגדה לה. |
|
||||
|
||||
סליחה, אבל בלי קשר למידת הצורך או אי-הצורך בבחירות חדשות, ''ואו, איזו שטות עשינו'' זה משפט שהפעם האחרונה בחיי שהיתה לי לגיטימציה להשתמש בו, היתה הפעם ההיא שהגעתי למבחן חשוב עם הנג אובר אחרי מסיבה (ועוד במועד ב'). מנבחרי ציבור יש לנו זכות (גם אם תיאורטית כרגע) לצפות לקצת יותר מאשר הכאה מעושה על חטא אחרי פחות מחודש. |
|
||||
|
||||
מה שברקת כתבה. אין על צדיקים והעבודה שלהם. |
|
||||
|
||||
סליחה, פשוט אין לי שמץ של מושג מה אתה רוצה להגיד ואיך (אם בכלל) מה שאתה רוצה קשור למה שכתבתי. מצטער. |
|
||||
|
||||
זו ללא ספק בעיה. אנסה שוב: מה שברקת כתבה לך (ואני חיזקתי אותה) אומר במילים פשוטות: זה שפוליטיקאים מכים על חטא הטעות, לא אומר שהיתה טעות (לדעתם, ובכלל). |
|
||||
|
||||
נראה לי שלגמרי לא הבנת את מה שברקת כתבה, אבל את זה אני אשאיר לה. את מה שאני כתבתי בכל מקרה לא הבנת. אתה מתווכח עם עצמך, ורק שניכם מבינים זה את זה. בהצלחה. |
|
||||
|
||||
גם לך מתוק :) |
|
||||
|
||||
די קרובים לתיקו בין הגושים. אבל המספרים כל הזמן זזים, בהתאם לשינוי הנסיבות. שינוי של שלושה–ארבעה מנדטים מכאן לשם יכול לאפשר לימין להקים קואליציה משלו או שאולי לכיוון השני: גוש חוסם לשמאל שיאפשר לכפות את הטלת הרכבת הממשלה על מועמד השמאל (מה שממילא היה אמור לקרות גם ללא הבחירות). |
|
||||
|
||||
זהו המצב של הקיפאון שבעטיו יש קריאה לממשלת אחדות. השמאל יוכל להקים קואליציה בראשותו כשהגיהינום יקפא (גם בסקר המיטיב ביותר לגוש המרכז-שמאל כרגע, ללא הליכוד הוא חייב למצוא דרך להושיב את ליברמן והערבים יחד. לא רואה את זה קורה). הימין אולי יוכל, אבל גם יעדיף שלא (הוא הופך לסחיט מאוד ותלוי בכל ח"כ חרדי/קיצוני/שניהם ביחד ודרישותיהם). אז בדרך למשאת הנפש של 70% (או יותר) מהציבור לאחדות עדיין מפריעה בעיקר הדיכוטומיה "רק לא ביבי" - "רק ביבי". |
|
||||
|
||||
זה מה שאומרים עכשיו. פעלה כאן ממשלת ימין במשך ארבע שנים ולא ניסתה להקים ממשלת אחדות (העדיפו את ליברמן על העבודה). אם בנט היה נכנס לכנסת לא הייתה בעיה להקים ממשלת ימין. השמאל יוכל לפעול להקמת ממשלת אחדות. או ממשלה צרה יותר (עם החרדים?). בכל מקרה: לא בראשות נתניהו. וכך נתניהו אינו ראש ממשלה וחייב להתפטר בגלל כתב האישום. |
|
||||
|
||||
מזכיר שלפחות אלמנט אחד משמעותי השתנה ב 4 השנים האלה, שמשנה גם את ההתנהלות של ביבי (ולכן כיום אין לו בעיה לפנות לעבודה ולכחול לבן) - הנשיא של המעצמה המשפיעה באזור התחלף מאחד שתומך בפלשתינים לאחד שתומך בישראלים. עם תמיכה כזו, אפשר לייצר קואליציה שיכולה לפתח דינמיקה אזורית אחרת. |
|
||||
|
||||
אובמה לא היה אחד שתומך בפלסטינים; טראמפ הוא אחד שתומך בביבי. |
|
||||
|
||||
כמה תזכורות על ה"נייטרליות" של אובמה: |
|
||||
|
||||
על פי מה שאתה כותב, אובמה לא היה ניטרלי אלא צפרו פלסטיני. טרמפ הוא ניטרלי. אורוול במיטבו. ניטרליות אינה לייחס שוויון בין הסוס לרוכבו. גדם להציע משעל עם בין אזרחי ישראל על השלטון בשטחים איננו דמוקרטיה. עדיין אובמה אישר לישראל-אובמה אישר!-את הסיוע הצבאי הענק שהיא מקבלת ולטווח ארוך. סיוע שיוסיף לקיבוע של העליונות הצבאית שלנו שמאפשרת את המשך הכיבוש. עדיין חוץ מפעם אחר שבו ארה"ב בראשותו לא הטילה וטו על החלטה נגד ההתנחלויות, הממשל שלו הקפיד להטיל וטו. אובמה לא היה ניטרלי; אובמה היה בעד ישראל רק קצת פחות. |
|
||||
|
||||
ניקסון שהיה אנטישמי מוכח החזיק ביהודי קיסינגר ותמך בישראל. מילת המפתח לפתרון החידה היא אינטרסים. מדינת ישראל היא המדינה היציבה היחידה במזרח התיכון שתומכת בארצות הברית, והוא כנראה לא שכח שהוא נשיא ארצות הברית. אובאמה היה צורר ושונא ישראל. הוא המשיך את התמיכה הצבאית בה. זה נכון. והסיבה - אותה סיבה. |
|
||||
|
||||
הפיסקה הראשונה שלך נכונה. השנייה מטופשת. |
|
||||
|
||||
אובמה לא הגדיל את הסיוע. הוא שינה את הסיוע, ובאופן שלא ממש היטיב עם ישראל. הוא זה שהעלים לראשונה את מרכיב ה OFFSET, שאיפשר לתעשיות הביטחוניות הישראליות לממש חלק מכספי הסיוע אצלנו בבית. הדרך היחידה שלו לעשות את זה בקונגרס שרובו רפובליקני, היה ע"י הגדלה חד פעמית של הסיוע. פרט לכך, הוא לא פספס שום הזדמנות להציף את הנושא הפלסטיני והזכויות הפלסטיניות. בכל מקום בו היה מעורב במו"מ עם גורמים מוסלמיים (שהבולט ביותר הוא כמובן הסכם הגרעין האירני הכושל), ניכרת היתה חולשה משמעותית, ואמפתיית יתר לצד האחר. |
|
||||
|
||||
כל מי שאמפתי ומתייחס לפלסטינים ולבעיותיהם כחלק מפתרון שלום הוא צורר ישראל? כתבת "הסכם הגרעין האירני הכושל" כקביעת אמת-קביעה מוטעית יותר משההסכם כושל. ההסכם היה הסכם טוב. מי שלא עמד בו הוא השושבין הראשי-ארה"ב. |
|
||||
|
||||
לא "כל מי ש..." אלא רק כל מי שמייצר אצל הפלסטינים רמת ציפיות גבוהה מאוד לקראת ההסכם (גם על חשבון אינטרסים בסיסיים של מדינת ישראל), ולכן מטרפד כל סיכוי להסכם מראש. לגבי טיב ההסכם עם אירן: תתאר לך שצ'רצ'יל היה נבחר בבריטניה לא מאוחר מדי, אלא ב 1930, נניח. הוא היה מייד אומר (מה שהוא ואחרים אמרו מאז הסכם ורסאי ב 1918), שההסכם גרוע, וכל מה שעשה זה לייצר הפסקת אש לעשרים שנה, בדרך למצב נוראי הרבה יותר מהלחמה שהיתה קודם. ואפשרי שהיה גם פועל בנושא, למנוע את עצם עליית המפלגה, הסיפוחים וההתחמשות הנאצית שנותרו ללא מענה מצד המערב "שנתן הזדמנות להסכם שלום". עכשיו תשנה את השמות כרצונך ל"אפיזמנט" של המערב מול הגרעין האירני בעידן נוויל אובמה. כל מה שהוא עשה היה להפעיל בדיוק את אותו שעון חול. אירן כבר עכשיו מראה כמה קל לה לעבור את המכסה (ללא תגובה אמיתית של אירופה), ובדרך לגרען את המזרח התיכון, אם הכיוון של טראמפ לא יעצור אותה. |
|
||||
|
||||
האנלוגיות פשוט אינן במקומן. איראן אינה היטלר כמו שסדאם חוסיין לא היה היטלר וגם לא קרוב רחוק. אולי להזכירך: כשהגעתי לארץ כילד עולה חדש, נתקלתי בביטוי בתקשורת "היטלר על הנילוס"-עבד אל נאצר. דמגוגיה ללא שום קשר למציאות. |
|
||||
|
||||
האנלוגיות אינן במקומן כי איראן אינה היטלר כמו שסדאם חוסיין לא היה היטלר? זה שפלש לכוויית, ורק אז נזכרו שצריך לעצור אותו? חוץ מזה לא הישוויתי את האיראנים להיטלר. השוויתי חלק מההתנהלות המערבית לאיפיזמנט של צ'מברליין, שבשם הסיכוי לשלום מאפשר לתוקפנות לחמש את עצמה, ואז כשכבר מישהו סוף סוף רואה שצריך לעשות משהו לעצור את התוקפנות, המחיר גבוה מאוד לכולם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |