|
||||
|
||||
1. איפה אפשר למצוא את ההכרעה של דנציגר? 2. לא הבנתי. גם בזמן המשפט הוא העדיף את תדמיתו על פני האמת? זה נראה לך לגיטימי לשקר בבית משפט? 3. העדות העיקרית היא של א’ ממשרד התיירות ולא של א’ מבית הנשיא (אורלי רביבו). אבל בלי קשר, קשר רומנטי בין עובד למעביד נקרא יחסי מרות, ובמקרה הזה החוק טוען שלא יכולה להיות כאן הסכמה. בכל מקרה, כתב האישום מתייחס בהרחבה לכך שא’ ממשרד התיירות לא התלוננה מסיבות שונות על מעשי האונס עד ששמעה על התלונה, אבל סיפרה למספר מכרים גרסאות חלקיות של הסיפור במשך השנים. זה לא היה משהו שהיא המציאה פתאום, וזה לא היה סיפור שהיא הייתה גאה לספר. |
|
||||
|
||||
1. חיפשתי ולא מצאתי, וכל מה שכתבתי הוא על סמך כתבות ותיאורים של פסק הדין הזה שזכרתי שציינו גם את אורכו המרשים. אבל אני מניח שאחד ממשתמשי האייל החרוצים, לבטח ימצא. 2. לשקר, כמעט בשום מקרה לא לגיטימי. במקרה של קצב בעיקר טפשי. אבל זכור שהאיש וויתר על עסקת טיעון מצוינת עבורו. מכל מקום הנקודה היא שהוא לא נאשם באמירת שקר אלא במשהו חמור הרבה יותר. 3. אני יודע, ולא כתבתי משהו שסותר זאת. א' מבית הנשיא כלל לא נקראה להעיד, למרות שהכל התחיל מתלונה של קצב כנגדה על ניסיון סחיטה. 4? נדמה לי שיש סעיף בחוק בעניין ייחסי מרות. אבל קצב הורשע באונס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |