|
נזכרתי בדיון הזה כשקראתי היום את "כתב זר", טורו השבועי של תום שגב. בין הייתר מספר שם שגב על מאריינה מאייר-קרמר, בתו של קרל גרדלר שהוצא להורג ע"י המשטר הנאצי. מאייר-קרמר, מספר שגב לקוראיו, מרבה לבקר בישראל ומרבה להיפגש עם צעירים ישראלים, אשר בפניהם היא מדגישה את העובדה שישנן פעמים בהם חובתו של האזרח היא לפעול נגד המשטר בארצו. יחד עם זאת היא מודעת לעובדה שלפעמים קשה מאוד לדעת מתי נחצה הגבול, ולפעמים בלשונה שלה (או אולי לשונו של שגב) "השטן מסתתר... בתוך גלימת זהב". עד כאן הכל טוב ויפה, אך מהו הכיתוב אשר מלווה את תמונתה המצורפת של מאייר-קרמר? "מאייר-קרמר. שטן בגלימת זהב". ואם כבר בענייני כיתוב תמונות ו"הארץ" של סוף השבוע עסקינן, אז בטורו של אריה כספי מופיעה תמונה של ביקורת גבולות כלשהי, כשמתחתייה מילה אחת בודדה: "כיתוב".
|
|