 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכל פעם שהמוני בית ישראל יוצאים אל הטבע (חוה"מ פסח, יום העצמאות או סתם שבת שמשית) הפחים בפארקים עולים על גדותיהם. אז נוצרת תופעת החלונות השבורים, כי אם הפח עולה על גדותיו אז למה לטרוח ולא להשאיר את כל הפסולת איפה שישבנו? אז או להכפיל את נפח הפחים או פשוט לרוקן אותם פעמיים באותם ימים מועדים לפורענות. האפשרות השניה עדיפה בעיני כי לאזרח שרואה את המאמץ מצד הרשות קל יותר לתרום את חלקו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שהמוני בית ישראל יוצאים אל הטבע הזבל נזרק על הקרקע ומתפזר לפני שהפחים בפארקים עולים על גדותיהם. הלכלוך בישראל הוא בעיה תרבותית ולא בעיה לוגיסטית. (כן, אפשר לשפר קצת את הלוגיסטיקה, אבל ישאר פה מלוכלך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. אני חושב שהרבה יותר קל ללכלך כשכבר מלוכלך. הדרך להנחיל הרגלי ניקיון להמוני בית ישראל מתחילה בכך שהרשויות ידאגו שהשטח יהיה נקי בזמן שהם שם, ולספק להם אמצעי נוח לנקות אחריהם כשהם עוזבים. כשהפח הקרוב עולה על גדותיו אין להם שום תמריץ לנקות אחריהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |