 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בערב יום הכיפורים פירסם "ידיעות אחרונות" כותרת ראשית שהורכבה מהמלים: "חטאנו לפניך" באותיות של קידוש לבנה. הן התנוססו מעל ראשו של גבר עוטה כיפה שעליה רקום מגן דוד, כשברקע הכותל. הכותרת הזאת היא פייק ניוז. אין אלוהים, ולפיכך, אי אפשר לחטוא לפניו. אבל הכותרת היא מעשה עיתונאי לא מקצועי חמור בהרבה. "ידיעות" הוא טבלואיד וככזה הוא מרבה לפרסם כותרות ראשיות אווירתיות, בנות מלה או שתיים, שנועדו לשקף בסגנון פופוליסטי ודמגוגי את רחשי לב הציבור, ולא להביא מידע חדשותי שמתעד התרחשויות במציאות. ואולם, הכותרת "חטאנו לפניך" איננה אווירתית גרידא, להבדיל למשל מכותרת כמו "התופת" אחרי פיגוע קשה. "התופת" זה לא ציטוט מדנטה, אבל הביטוי "חטאנו לפניך" הוא ציטוט מהפיוט "אדון הסליחות". כשהוא מתנוסס על העמוד הראשון של "ידיעות" ככותרת ראשית הוא מקבל מעמד עצמאי, במנותק מההקשר של הפיוט או התפילה. הוא מתיימר להביע הלוך רוח של עם, את רוח הזמן, את השקפת העולם של הציבור היהודי בישראל. לנסח גישה אל ההוויה. עיתון, גם בכותרת אווירתית, בכל זאת מחויב לעובדות, אפילו כשהכותרת מספקת להן פרשנות מסוימת (ראו "התופת"). הכותרת "חטאנו לפניך" מצהירה, חד וחלק, שהקדוש ברוך הוא קיים ושאזרחי ישראל היהודים חטאו לפניו. במונחים מטאפיזיים, הכותרת הזאת הופכת את אלוהים של היהודים לעובדה אונטולוגית, למשהו שבאמת ישנו בעולם, ושמקיים קשר עם מאמיניו היהודים. זה שווה ערך לפרסום הכותרת "אלוהים קיים, וחטאנו לפניו". זו כותרת דתית, שהולמת חברה תיאוקרטית. לו היתה מתפרסמת במאמר דעה, אפשר היה לייחסה לכותבה בלבד. ככותרת ראשית, יש לה פן אווירתי וסמלי, אך גם פן עובדתי־חדשותי. החדשות בערב יום הכיפורים היו שעם ישראל חטא לפני ה'. "ידיעות" מתחנף ומתקרנף, מנסה להתחבב על הקהל היהודי המאמין באלוהים, שהוא הרוב המוחלט בקרב היהודים בישראל. הכותרת הזאת היא יריקה בפרצופו של כל אתיאיסט, או חילוני שמכבד את עצמו. לא רק שאין בישראל הפרדה בין דת למדינה, כעת גם מיטשטשת הפרדת הדת מהחדשות. "חטאנו", גוף ראשון רבים: הניסוח מדבר בשם כל קוראי הכותרת, כל רוכשי העיתון, ובעצם כל היהודים בישראל. הכותרת מוותרת מראש על המיעוט האתיאיסטי, הודפת אותו אל מחוץ לקהל המזוהה עם "ידיעות", כי משקלו הכלכלי־הצרכני זניח. השימוש במוסכמה דתית ככותרת ראשית היא פעולה של עיתון שחדל להיות רציני. במקום להביא חדשות, הוא מעוניין להביא את הסחורה הכי מבוקשת בחברה שעוברת תהליך עקבי של פאשיזציה והדתה: קונסנזוס עתיק, זהות קולקטיבית, תחושת ביחד, שייכות עדרית שאינה שנויה במחלוקת. בחברה דמוקרטית, הסמכות העליונה היא עובדות. בחברה תיאוקרטית, הסמכות העליונה היא אלוהית. "ידיעות", שאמור לשמור על הדמוקרטיה, מרכין ראש ומשתחווה בפני האל. עוד כותרות אפשריות: "ברוך אתה ה"', "אתה בחרתנו", ואפשר גם נוסח עממי יותר, כגון "הכל מאלוקים". יש להניח ש"ידיעות" קלע לרצון קוראיו. זו כותרת טובה בעיניהם. אבל זו כותרת של חברה פרימיטיבית, שרוצה שעיתוניה יתפללו לאלוהים." רוגל אלפר על כותרת בידיעות אחרונות ביום כיפור. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |