|
||||
|
||||
אני לא יכול להגיד ששתי השאלות שהעלית לא הטרידו אותי בעשרות השנים האחרונות. מה שאני יכול לכתוב מבלי להסתבך יותר מדי הוא שגיליתי כי לפחות מבחינתי שתי השאלות (המוסריות של עבודה בתעשיית הנשק במקום כלשהו ושאלת הלגיטימיות של הפגיעה בעובדי התעשיות הצבאיות) קשורות זו לזו באופן ישיר. מבחינת לגיטימיות הפגיעה בהם, אני מניח שמי שעובד בתעשיות הביטחוניות שם עצמו כחלק מן המערך המדיני-בטחוני של מדינת ישראל. בכך איננו שונים משוטרים ושאר אנשי כוחות הביטחון למשל. מהבחינה הפרקטית השאלה החשובה היא כמה מאיתנו באמת שוים את הטרחה של לפגוע בנו כמטרות מיוחדות. אני מניח שלמעט בודדים ממש, כולנו ניתנים להחלפה. גם מדינת ישראל לא ממש פצחה במערכה לחיסול כל טכנאי מערכת הביטחון באיראן או כל מהנדסי החשמל הפלשתינים. אאז''ן המחוסל האחרון היה מהנדס חשמל מעזה שהיה בעצם סוכן תושב בחו''ל שהיה אחראי על רכישת ציוד מתקדם עבור החמאס. אני חושב שבעניין הלגיטימיות שנותנת ישראל לחיסול אזרחים, אפשר לפחות לעת עתה, להיות שקטים משני הצדדים. אוייבנו הם, בואו נודה, מנוולים לא קטנים, והסיבה שהם לא פוצחים בחיסול מהנדסי רפאל ואלביט אינה שהם מחכים שישראל תיתן להם תירוץ, אלא מפני שהם טרוריסטים שזריית פחד ע''י פגיעה אקראית בכל מקום וזמן, היא במקום גבוה יותר אצלם. מצד שני, ההתנהגות והחשבונאות המאוד זהירה של ישראל בפעולות כאלו, לא נותנת הרבה מקום לביקורת, אלא מצד אלו שלא צריכים סיבות לביקורת שלהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |