|
||||
|
||||
די מספיק עם הנטיה הקלה של האשמת האשכנזיות בכל הקשור לפער חברתי, השכלתי, כלכלי. סה"כ עברו 50 שנה מאז גלי העליה של אחרי מלחמת העצמאות. שינויים חברתיים אינם פרג' "מעכשיו לעכשיו" ולמסתכל על נתוני הסטטיסטיקה רואה התקדמות יפה ומעניינת לכיוון של שיוויוניות בחברה. אגב, נועה אינה היחידה הרואה באשכנזיות עצם כל רע, גם הכתבת איריס מזרחי שותפה לדעה. המצער בכל הכתבה ובכל התגובות הוא שאף לא אחד באמת ירד לעומקם של הבעיות והפערים בהם נתקלו החברה שכבר שרשה בארץ והעולים שזה מקרוב באו. (שנות החמישים). אסונה הגדול ביותר של עליית צפון אפריקה,( שהרי רק עליה מדברים, ומדוע לא מדברים על קהילת עולי אתיופיה?) היה בהעדר מנהיגות חברתית, השכלתית, דתית. אלה בחרו בדרך הקלה של הישארות בצרפת, ולישראל הגיעה הקהילה החלשה וללא מנהיגות, והדזונסס החל לחגוג. אז נכון שביאליק טולסטוי וכל השאר לא דיברו לליבותיהם של תלמידי קהילות העולים, אז וגם כיום, אבל יש לזכור כי בעליית קהילות עולים ללא השיכבה המשכילה, גם התרבות נשארת מאחור. אין חולק על כך כי תרבות קהילת צפון אפריקה היתה ועדיין עשירה בתכניה, אולם היא נשארה מאחור, בגלות, לא היה מי שיביאה ארצה ולא היה מי שיפעל להכניסה כחלק מנושאי הלימוד במערכת החינוך. נעשה צעד נוסף לכיוון השרשת חדוות הלמידה. מעמד כלכלי אינו ערובה לחדוות הלמידה ולהשגת השכלה. היסוד של אהבת הלימוד והבנת חשיבות ההשכלה מגיע מהבית, מהקהילה והחברה, ובאין מנהיגות חברתית כלכלית השכלתית גם החינוך להשכלה נפגע. באם להתייחס לבית הספר בו למדו בני, שלושה במספר, כדגם מייצג, ניתן לומר בהחלט, כי חדוות הלמידה, הרצון להשכלה והסקרנות והצמא לדעת, הם המאפיינים העיקריים את חלוקת מסיימי הבגרות כקטגוריות השונות. למצב הכלכלי לא היה כל קשר לרמת הישגי התלמידים. ובקיצור " מי שרצה למד ומי שלא רצה, הלך לים". לבוא ולתלות את תוצאות הלימוד ב "אשכנזיות ובפער חברתי", יש גבול לזלזול. בכתבתה זו של נועה אדמון, כמו גם בכתבתה הקודמת, מתעלמת היא מכל הבסיס שעליו נוצרו הפערים החברתיים, כלכליים, השכלתיים בחברה הישראלית. קל להטיח ב"אשכנזיות" את כל תחלואי החברה כלכלה והשכלה, הרבה יותר קשה וגם לא אופנתי לרדת לשורשים ולבחון אובייקטיבית את הסיבות לפערים. וכי למה להיות דעתן, קל יותר להיות פופוליסטי, ובסך הכל הסיבות הן רבות ומגוונות, שבוודאי ללוחמי הפערים החברתיים קשה לקבלם. |
|
||||
|
||||
נגה, נגה, השם הוא נגה. ולענייננו: א. כפי שכבר ציינתי בעבר, הכתבה הקודמת סקרה את התיאוריות הרווחות בתחום. לא באתי עם תיאוריה חדשה משלי (לצערי). אלו הם דברים שכתבו גדולים וחכמים ממני. ב. ניתוח מערכי כוחות חברתיים מניח כי קבוצות חלשות באוכלוסיה (המזרחיים בארץ, השחורים וההיספנים בארה"ב, מעמד הפועלים בבריטניה וכיו"ב) סובלות מהישגים לימודיים ותעסוקתיים נמוכים כתוצאה מהיותן חלשות. אתה רומז בדבריך לכך שאשכנזים משיגים יותר אקדמית כיוון שהם חדורי "חדוות למידה" יותר מהמזרחיים, בעוד המזרחיים "הלכו לים". השאלה היא למה. האם באופן אינהרנטי יוצאי עדות המזרח אוהבים יותר את הים ומשוללי חדוות למידה, או שמא משהוא בבתי-הספר שלנו גורם דווקא למזרחיים להעדיף את הים על פני בית-הספר? (וראה את התיאוריה של בורדיה שתוארה במאמרי הקודם.) ג. "למצב הכלכלי לא היה כל קשר לרמת הישגי התלמידים" - טעות. המשתנה המשפיע ביותר על הישגי תלמידים הוא מצב כלכלי. קרא Blau and Duncan, Bowles and Gintis, Christopher Hurn, Gary Orfield, Christopher Kozol, והרשימה עוד ארוכה מאוד. כולם מביאים ניתוחים סטטיסטיים (מלבד Kozol) המצביעים על הקשר ההדוק בין מצב כלכלי והישגים השכלתיים. ניתן גם לראות את המספרים עצמם באתר של ה-National Center for Educational Statistics חפש את הפקטור SES, וראה כיצד הוא מצטלב עם סיום תיכון, כניסה לאוניברסיטה, הישגים במבחנים וכו'. |
|
||||
|
||||
סליחה מקרב לב נוגה. גם סליחה על כי שמה את מילים בפי שלא נאמרו.יכולה את להתהדר באלף ואחד מאמרים ולצטט אלף ציטוטים. את כור ההיתוך של ישראל בשנות החמישים אני מכיר, וחי אני בקרב עמי. ארשה לעצמי לחקות את אדם ברוך ואספר לך סיפור שמכיר אני אותו עובדתית. אלמוני, "שייגץ" לא קטן, בקושי גמר את החדר, נשלח ע"י הוריו כחלוץ לא"י. לפרנסתו עבד בחקלאות וגם בבנין. לאחר תקומת ישראל התיישב אי שם ועבד כטפסן בבניין. כן פעם עבדו גם יהודים בבניין. קרה מה שקרה ונאלץ להחליף מקצוע ובחר בהוראה. עמד למכרז וזכה כמנהל בי"ס. שכונה עלובה, בית היוצר לפשיעה ולפיגור חברתי,כלכלי השכלתי. היתה לו יד בגודל של מחבט טניס, והא השתמש בה כשהיה צריך, ונשמה בגודל של הקוסמוס ובלבו אהבה בלתי נדלית לתלמידיו. כאשר שפר עליו מצבו הכלכלי העתיק את ביתו לאותה שכונה בה פעל. כן, הוא לא חיפש לו וילה עם שישה כיווני אויר . חלפו שנים ועד ליום מותו הקפידו מאות מתלמידיו לבוא לבקרו. חלקם הגדול בעלי תארים ראשונים שניים ודוקטורטנטים. על אף שעלו עליו בהשכלתם לאין שיעור, הקפידו ללא יוצא מהכלל לנשק את ידו ולכנותו ביראת כבוד "אדוני המנהל". לא שם פרטי ולא שם משפחה. הוא היה בשבילם "אדוני המנהל". האחד שהאיר להם את הדרך. השכונה עצמה היום פאר ומופת. נכון, אין הפרט מעיד על הכלל, אבל הפרט מעיד כי אפשרי במעט שבמעט שהיה בשנות החמישים הקשות להגיע להישגים יוצאי דופן. אגב , פרט מאוד לא חשוב. השייגץ היה אשכנזי, שכונת המצוקה היתה מאוכלסת בעולי צפון אפריקה. ולעניין תשובתך. לא הכללתי ולא עשיתי בכל צורה שהיא את האבחנה של אשכנזים/מזרחיים. כן טענתי כי אסונם הגדול של עליות אתניות לישראל ובפרט עליית יהודי צפון אפריקה הוא בבריחת אנשי הרוח וההשכלה והפקרתה של הקהילה. כן טענתי כי מי שרצה ללמוד למד, וכי התוצאות הסטטיסטיות שמות לאל כל טענה של חלוקה אתנית כלשהיא. כמי שפעל מס' שנים בוועד ההורים של ביה"ס התיכון במקום מגורי, יכול אני להעיד כי לא היה כל קשר מקרי ואקראי ככל שיהא, בין המצב הכלכלי בבית להישגי התלמידים. אסיים ואמר כי התולה את אשמת הפערים החברתיים כלכליים השכלתיים בחלוקה אתנית, טועה ומטעה. ושוב גישה זו הינה פופוליסטית בלבד. |
|
||||
|
||||
אתה טוען שלמחקרים סטטיסטיים שנערכו באיזורים שונים בקרב אלפי אנשים אין שום משמעות, מכיוון שבבית הספר *שלך* התרשמת אחרת? תשמע. אומרים שיש מיליארד סינים. משהו כמו 1 מתוך 5 אנשים הוא סינים. אני מכירה מאות אנשים ובקושי שני סינים. הסטטיסטיקאים האלה הם כנראה ממש זבל. |
|
||||
|
||||
נו באמת לא זו טענתי. ואיני מקבל כעובדה מוגמרת את את התייחסות הגורפת לתלות שבין פער עדתי, חברתי השכלתי לפערים כלכלים. הכל נתון לפרשנות אותה מבקשים להשיג וקביעת התוצאה לפני עריכת המחקר, כך שמשיגים ומאשיים את הנחת היסוד, גם התוצאות מראות אחרת. וכך במקרה חריג ניתן היה להציג את הטבח בטנטורה שלא היה ולא נברא, כעובדה היסטורית וכבסיס לעבודת דוקטורנט. נו באמת. אני כן טוען ואני חוזר ואומר זאת, כי מי שרצה ללמוד והיה לו את המצע הבייתי, חברתי קהילתי, למד גם למד ללא כל קשר למוצא עדתי וללא כל הפליה מתקנת והנחות. האמת, ההזנחות היו ברמה שילטונית אשר יצרו כיסי תת לימוד ורמת לימודים נמוכה. אך זאת היתה בחירה שילטונית פוליטית ולא כלכלית, כי באותם הכיסים נפגעה כלל האוכלוסיה ולא רק יוצאי עדות המזרח. הבאתי את דוגמאת ביה''ס במקום מגורי כפרט שאינו מעיד על הכלל. |
|
||||
|
||||
אתה טוען שהמחקרים מוטים? מדוע? האם יש לך מחקרים המוכיחים את הטענות שלך? |
|
||||
|
||||
לא, אבל יש לי שאלות לגבי המשתנים המשתתפים בסקרים. כך לדוגמא מציינת נוגה הפרשים יחסיים באחוזים בין הסטודנטים ממוצא מזרחי לבין סטודנטים ממוצע אשכנזי. משתנה חשוב ביותר נעלם ולא בא לידי ביטוי. מאיזה דור בארץ מורכבת שכבת הסטודנטים שנסקרו. אין זה הוגן לסקר סטודנטים דור שלישי עם סטודנטים דור שני ולומר הנה יש פערים. תימוכין לדעתי זו ניתן למצוא במס' נישואי ''התערובת'' ( כמה אני שונא הגדרה זו) בינעדתיות. הגידול שבמספר מוכיח על מעורבות חזקה בין הצדדים מאחר ופרק שלם בפסיכולוגיה חברתית מדבר על שדות הצייד בו מחפשים המינים זו את זה במספר רב של מכנים משותפים ואחד מהם היא ההשכלה. |
|
||||
|
||||
"מי שרצה ללמוד והיה לו את המצע הבייתי, חברתי קהילתי, למד גם למד ללא כל קשר למוצא עדתי" נו, אבל הטענה היא שלמוצא עדתי יש קשר למצע ביתי, חברתי וקהילתי. אם אתה מנטרל את אלו, מה הפלא שאתה מנטרל את הטענה? אגב, אני לא חושב שנוגה אדמון טענה נגד "האשכנזיות", וראתה בה "שורש כל רע". לא דובר בכלל, נדמה לי, על עוול שמישהו עשה למישהו. הטענה היא "רק" שיש פער עדתי, ושזו בעיה (ויכולה להיות בעיה גם בלי להצביע על אשם שחולל אותה). אפשר לחלוק גם על זה, ובחלק מתגובתך אתה עושה זאת - אבל נוגה היא לא איריס מזרחי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |