|
||||
|
||||
אני מגיע לעבודה עם רכב פרטי ב-10 דקות, באופניים ב-15 דקות ובאוטובוס ב-20 דקות. אבל בשביל מידע קצת יותר רלוונטי יש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולפי הנתונים שלהם המצב לא כזה נורא. |
|
||||
|
||||
לאשתי לוקח פי 3 זמן להגיע לעבודה ממני, והיא הרבה יותר מאושרת ממני בכללי. אני לא רואה קשר. האם מי שגר בחיפה והקריות ונושם זיהום אוויר פחות מאושר ממי שגר בראשון לציון? אני מנחש שגם כאן לא. אבל אני מאמין שמי שגר בסיאטל ויש לו רק 65 ימי שמש בשנה יהיה פחות מאושר ממי שגר בבאר שבע. |
|
||||
|
||||
את התהיה על הקשר בין הזמן בפקקים והאושר אל תפנה אלי אלא אל ד''ר אוריאל אבולוף שהכתבה ב''מוסף הארץ'' עוסקת בו, או אל הפונז שהכניס את הטענה הכתבה הזאת לדיון. |
|
||||
|
||||
נו באמת, אתה לקחת מחלה אחת מהכתבה והשתתת עליה טיעון שלם. וזה אחרי שלא התייחסת לטיעון העיקרי שלי, שהכתבה היתה רק תמיכה נוספת לטובתו. הטענה שהפקקים הם סיבה משמעותית לאושר היא איש קש. |
|
||||
|
||||
להיפך, אני ציינתי מספר סיבות למה שישראלים יהיו מאושרים יותר מעמים אחרים (משפחתיות, חברה תומכת, מזג אוויר) וציינתי שבנוסף גם מצב התחבורה בארץ הוא לא קטסטרופלי עבור רוב האוכלוסייה. אתה משום מה נתפסת לנקודה הזאת שלמרות שרוב האוכלוסייה לא עומדת הרבה בפקקים, עדיין הם נאלצים לנהוג לעבודה ואין להם אלטרנטיבה ומשם הדיון התגלגל גם אל אריק שתהה למה בכלל לזמן הנסיעה לעבודה יש השפעה מהותית על האושר. אני מכחיש שבניתי טיעון שלם על מילה אחת מהכתבה. העליתי מספר טיעונים והטיעון הספציפי הזה הוא השולי מביניהם. |
|
||||
|
||||
אבל הטיעון הראשי שלי היה בכלל שהישראלים מצביעים ימינה כי הם מפחדים. לא כי הם מאושרים. |
|
||||
|
||||
והטיעונים שלי היו: 1. יכול להיות - זאת אפשרות הגיונית ולא בלתי סבירה. 2. הכתבה האמורה היא לא הגיונית ולא סבירה. אני מאמין שהישראלים באמת מאושרים ויש להם סיבות טובות לכך. |
|
||||
|
||||
1. דיינו. 2. אין לי ספק, שישראל היא אחד המקומות היותר טובים בעולם לחיות בו. ב-90 אחוז ממדינות העולם החיים די איומים. דוקא בגלל זה, אני חרד מאד ממי שלדעתי מאיים לחרב את כל הטוב הזה, מהכלכלה ועד אורח החיים החופשי והנאור יחסית. |
|
||||
|
||||
אינך מבין מדוע אשתך מאושרת? הרי היא נשואה לך. . . |
|
||||
|
||||
:) המפתח לנישואין מאושרים- לשמור את אשתך מרוצה. |
|
||||
|
||||
פי שלוש יכול להיות שתי דקות הבדל ויכול להיות שעה הבדל (בכל כיוון), מספר השעות ביממה הוא קבוע, אם תאבד שעתיים מכל יום עבודה (או 10 שעות בשבוע) זה, מן הסתם ישפיע על האושר שלך. זה, כמובן, תלוי באישיות שלך, בשיטת התחבורה, ובאיכות הדרך, אבל אין לי ספק שזה משפיע. עבדתי פעם בחברה שסגרה את המשרד לכמה שבועות, ובזמן הזה עבדנו במשרד אחר (במרחק של 40 דקות נסיעה), לחלק מהאנשים זה לא שינה, לחלק מהאנשים זה הוריד משמעותית את זמן הנסיעה בבוקר ולחלק מהאנשים זה העלה את הזמן משמעותית. גם בלי לדעת מי גר איפה, רק מלראות את הפרצוף שלהם אחרי שבועיים (לעומת הפרצוף שלהם לפני זה), אפשר היה לנחש לאיזה קטגוריה הם שייכים (וכשחזרנו למשרד המקורי היו כמה שהתפטרו). |
|
||||
|
||||
אבל שים לב למה שהם אומרים: אם השיגה ידך לקנות דירה במיליון דולר למשפחה במרכז, הרווחת גם פחות זמן על הכביש. אבל אם לא - תבלה יותר על הכביש. וגם החצי שעה לכל כיוון - מה שמבחינת הכתבה נפלא ונהדר - זה אומר שעה פחות עם המשפחה, פלוס רבע שעה חיפוש חניה לעיתים. אפילו אני, הפריבילג, הייתי שמח לבלות רבע שעה בדרך אל ומהעבודה - שזה הזמן שלוקח לי בלי פקקים. |
|
||||
|
||||
כן, אבל חצי שעה לעבודה וחצי שעה בחזרה זה כבר לא שונה מהותית מזמני הנסיעה של היוממים ברוב העולם המערבי, כך שזה לא צריך להיות טיעון נגד לאושר של הישראלים. |
|
||||
|
||||
אני רואה שאתה ממשיך עם איש הקש הזה, אז אם אתה כבר מתעקש: אני מוצא שני כשלים משמעותיים בסקר הזה: א. הוא מבוסס על דיווח ולא על מדידה. מנסיוני, אנשים נוטים לדווח בחסר נמרץ על זמני הנסיעה שלהם. זה גורם להם להרגיש יותר טוב עם עצמם, אם יאמרו לעצמם ולאחרים שהם נוסעים חצי שעה ולא ארבעים דקות. ב. המדד לאיכות התחבורה, הוא לא ממוצע סתמי על זמני ההגעה. אם שלושים אחוז מהאנשים גרים במרחק שני קילומטר מהעבודה שלהם, זה שלוקח להם פחות מרבע שעה לא אומר כלום על איכות התחבורה, הפרטית או הציבורית. אפילו אם הזמנים בארץ דומים לבריטניה - ונראה שהם דוקא גרועים יותר - אם הבריטי שנוסע חצי שעה לעבודה גומע 30 קילומטר, והישראלי גומע עשרה (הלוואי על תושבי ראשון לגמוע אותם בחצי שעה קצרה), זה אומר שהתחבורה של הבריטי טובה הרבה יותר. אולי מדד טוב יותר, היה כמה אחוז מזמן הנסיעה מבלים בפקק, או המהירות הממוצעת בדרך לעבודה. |
|
||||
|
||||
"גם החצי שעה לכל כיוון - מה שמבחינת הכתבה נפלא ונהדר - זה אומר שעה פחות עם המשפחה..." מי אמר ששעה פחות עם המשפחה זה רע לאושר? שעה עם המוזיקה או הפודקאסטים או הדיבורים ברדיו שאתה אוהב, לעומת שעה עם הנדנודים של הילדים ובן/בת הזוג, ועוד לקבל את זמן האיכות הזה במצפון שקט? ג'קפוט! (נדמה לי שאת ההגיג הזה קראתי אצל עופרי אילני. ההגיגים שלו לרוב מופרכים, אבל באופן מעניין. עם ההבחנה לעיל הוא הסביר את העובדה שהישראלים לא מתקוממים נגד ממשלתם על מצב התחבורה.) |
|
||||
|
||||
לא יודע איך זה אצל עפרי אילני (אכן הגיגן מופרך לרוב), אצל אחרים השעות פחות עם המשפחה נצברות בריבית. שלא לומר שלעיתים בכלל זה אומר יותר שעות בייביסיטר, על החסרונות שלהן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |