|
המאמר הזה כולו נכתב תוך הסתמכות על הזיכרון בלבד, והקישורים הגיעו מאוחר יותר. את שני הקישורים הראשונים מצאתי אני, ומה שמשך אותי לבחור בהם הם המילה "פתרון" שמופיעה בפרוש בדברי הנער, ו"תכנית" שזה משהו די מקביל בקישור השני. ייתכן שהבחירה הזאת לא מתאימה בול לרעיון שבמאמר, כי בשני המקרים, כפי שמצאת לא היה מדובר בקיבוצניקים1 והיה אפשר למצוא קישורים מוצלחים יותר, אבל זה מה שמצאתי. היו המון ראיונות, וביניהם גם ראיונות עם קיבוצניקים מהעוטף, למשל עם חיים ילין, לא רק בזמן שהתקיימה ההפגנה אלא לאורך זמן ארוך, והרושם שהשאירו בי הביא לכתיבת המאמר. אתה בוודאי צודק בכך שביקורת על מדיניות הממשלה בעזה מגיעה לא רק מהשמאל אלא גם מהימין. הביקורת מהימין דווקא כן מכילה הצעות בפועל כיצד לפעול, ועיקרה פגיעה חמורה יותר באויב, למשל לפגוע במפריחי הבלונים ממש ולא הפחדתם בפגיעה לידם, באופן שלא מביא למותם או פציעתם, כפי שאנו נוהגים. אני עצמי הצעתי להבעיר את שדותיהם בדיוק בדרך שהם מבעירים את שדותינו, וכו'. אני די מסויג מההצעות האלה. אני שותף לדעתו של נתניהו אותה הביע בראיון לא מזמן, לפיה פעילות כזאת לא תשנה את המצב, ותביא אותנו בסופו של דבר לאותה נקודה. אבל אני בחרתי להתמקד במאמר הזה דווקא בביקורת של הקיבוצניקים. זאת משום שהם, בניגוד לאנשי הימין, תמכו בנסיגת אוסלו ונסיגת ההתנתקות, ולכן הם אשמים במצב שנוצר היום, וגם בגלל שאצלם הביקורת לא ממש מכילה הצעות ממשיות אתה שומע אצלם שוב רמזים "מדיניים" שדי מרגיזים אותי, משום ש"מדיני" זה שטחים תמורת שלום, ואת כל השטחים כבר נתנו. אז לתת להם גם את את עוטף עזה? זה ה"מדיני"? ואתה גם שומע אצלם רעיונות דומים לאלה שבאים מימין, כלומר להגיב ביותר חריפות, אבל הכל מושמע בצורה מגומגמת, ולא מובן מה בדיוק מהות הביקורת שלהם.
1 האמת היא שאני כלל לא הייתי מודע לכך עד שקראתי את דבריך, כי באותו רגע זה לא נראה לי חשוב ולא בדקתי את הרקע של המרואיינים כשמצאתי את המקורות האלה.
|
|