בתשובה לג. שמעון, 24/05/02 1:31
רגישות והיתפתחות 70588
שמעון,

הקישור שאתה עורך בין רגישויות והתפתחות האדם מזכיר את רוסו, שערך מסע ארכאולוגי לחיסוף הרגשות passions במטרה למצוא הסבר למצבו האישי והפוליטי של האדם בן זמנו. תוך כך הוא גם הציע מרשם מוסרי-אתי (מפוקפק למדי, אם כי מלא תובנה מפתיעה לזמנו ולזמננו) לשיפור מצבנו המוסרי. רוסו טען שמצב הרגשות של האדם הפרימיטיבי (ראשוני, לא נחות בשום פנים ואופן) היה עדיף על מצב האדם המודרני, ושהתרבות הביאה בכנפיה כל מני רעות חולות של רגישות יתר חברתית.
רגישות והיתפתחות 70596
היי רון,

אתה מדבר, אני מניח, על ''מאמר על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני האדם'' שחלק מרעיונותיו נמצאים כבר ב''מאמר על המדעים והאמנויות''. מזה זמן רב מונחת אצלי טיוטה למאמר באייל על שני חיבורים חשובים ומקוריים אלה של רוסו.

מה שחשוב שם לרוסו הם האותנטיות של האדם (שהיתה בשיאה במצב הטבע לפי רוסו), החירות והשיוויון, ואלה אובדים לו ככל שהוא נקשר ביחסים חברתיים וככל שהציוויליזציה מתפתחת. בהיבטים אלה מתאר רוסו מעין ''קידמה שלילית''.

המאמרים האלה מפתיעים בתובנותיהם לזמנם, כפי שציינת. בתשתיתן של האנתרופולוגיה והסוציולוגיה בנות זמננו ישנם יסודות שהציב רוסו בשעתו, או אחרים שהלכו במידת מה בעקבותיו. עם זאת, תגובתי לעיל עסקה בכלל מושגינו התרבותים ותפיסותינו ולאו דווקא בדגש על החירות, השיוויון והאותנטיות (בלי להפחית ממרכזיותם של עניינים אלה). בעוד שאצל רוסו יש אותה ''קידמה שלילית'', כאמור, הרי שלי היה חשוב להדגיש כאן את אי-הליניאריות של ההתפתחות התרבותית (או ההתפתחות בכיוון דו-סיטרי), ותוך המנעות מייחוס ערכיות לדברים (כפי שעושה רוסו).

נ.ב.

בעניין שיטת חישוף הרגשות של רוסו במטרה למצוא הסבר למצבו האישי והפוליטי של האדם בזמנים קודמים ועד לזמנו, ניתן לראות דימיון לגישת ''הפנטסיה'' של ויקו (אף שלמיטב ידיעתי רוסו לא היכירו).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים