|
||||
|
||||
אני לא יודע עד כמה זה מייצג, אבל איש שמאל סיפר לי שאמו, מצביעה מסורתית של מפלגת העבודה, אינה מצביעה עבורה בבחירות אלו מסיבה זו. |
|
||||
|
||||
החלק העצוב באמת הוא שזאת ציפיה מהסוג שמגשים את עצמו. כנראה שמזרחיים לא מתאימים לעמוד בראש מפלגות כי - עובדה - המפלגה מתרסקת בבחירות. |
|
||||
|
||||
העבודה גמרה הפעם ראשונה רק בשניים מתוך מאות הקיבוצים. אצל עמיר פרץ זה לא התקרב לכך. |
|
||||
|
||||
או שאולי קמפיין געוואלד משפיע טוב יותר על אשכנזים? |
|
||||
|
||||
או שאין שום קשר לאשכנזים וכל הג׳אז העדתי הזה. הסיפור הוא פשוט: השמאל (שזה כולל את מצביעי העבודה) מחפש כבר כמה סיבובי בחירות (לשווא) איך לפצח את שלטון נתניהו. כל סיבוב נוהרים כמו עדר אחרי משהו שנותן תקווה לשינוי (ומתאכזבים, למרות התוצאה שאמורה להיות ידועה מראש - מצביעי הליכוד לא זזים ממקומם). כחול לבן היו מקבלים מעל 30 מנדטים גם אם היה עומד בראש המפלגה חיזר עם ארבעה ראשים (שזה בערך מה שקרה). |
|
||||
|
||||
אתהה גם כאן באזני איילים שבטח זוכרים היסטוריה קרובה יותר ממני: האם הדיבור על גוש שמאל וגוש ימין לא יוצר מציאות שאינה קיימת למעשה? בהארץ כתוב הבוקר: גוש הימין: 65, גוש השמאל: 55. בפועל הליכוד וכחול לבן (שנקראת שמאל משום מה, אבל היא מרכז נצי) זכו לאותו מספר מצביעים. אם מחשבים את מפלגות הימין המובהקות מול מפלגות השמאל המובהקות (אפילו לא כללתי ערבים, שזה מצער אבל ריאלי) רואים שהתמונה נוטה אפילו לטובת השמאל: מפלגות שמאל לא כולל בל"ד - 16 מפלגות ימין - 14 בתיאוריה, יש גם גוש מרכז פחות שמאלי שהיה יכול לכלול את כולנו, העבודה וישראל ביתנו - 15 (אם כי קשה לדמיין קואליציה שתכנס את שלושת אלה, אבל הרי כיום מנסים לכנס את ליברמן עם החרדים, אז אולי המציאות מופרכת יותר מהתיאוריות שלי) מי שלא ספרתי בימין הוא כמובן החרדים האשכנזים וש"ס - יחד 15 מנדטים. בלא מעט ממשלות החרדים ישבו עם העבודה ומרצ והחליטו באיזה צד הם לפעמים ממש ברגע האחרון, פשוט לפי מה שהובטח להם. תקפו אותם על כך שהם סחטנים אך בפועל ישיבתם כלשון מאזניים הראתה שגוש השמאל והימין שקולים, ולא חלה התיימנות גדולה מדי. האם הספירה האוטומטית שלהם כימין נולדה בעקבות נטירת הטינה ללפיד? שינויים הקשורים לאוסלו? משהו אחר? או שמא היא בלון תודעתי שנוצר בעקבות הדיבורים על "שותפים טבעיים" וההתרגלות שלהם לנתניהו? |
|
||||
|
||||
לדעתי, מפלגות ימין אמיתיות יש מעט (איחוד מפלגות הימין, הימין החדש); מפלגות שמאל אמיתיות יש גם מעט (מרצ, העבודה). הליכוד, כחולבן, ישראל ביתנו וכולנו - הם מפלגות "מרכז", בלי אידאולוגיה אמיתית, אלא אופורטוניזם בלבד. הרי הליכוד תומך בשוק חופשי "ימני" דרך ח"כים כמו אוחנה והשכל, ומצד שני תומך וועדי עובדים ומתנגד ל UBER דרך ח"כים כגון כץ וכץ. אפשר לקחת 80% מהח"כים בארבע המפלגות האלו ולעשות Shuffle, בלי הבדל מהותי. כל אחד מהמפלגות האלו יכולה לצאת למלחמה או לעשות ויתורים מדיניים תמורת הסכמים. החרדים - הם אופורטוניסטים גם כן, ילכו עם כל אחת ממפלגות המרכז תמורת האתנן הקבוע; הערבים הם קבוצה ללא אידאולוגיה אחת, ולכן אי אפשר להעמיד אותם כ"ימין" ו"שמאל" במובן הרגיל. |
|
||||
|
||||
ליכוד כמפלגה ליברלית של שוק חופשי זה אחד השקרים הכי גדולים בפוליטיקה הישראלית. המפלגה היא תומכת נלהבת ברגולציה של המשק (ומממשת את הגברת הרגולציה והריכוזיות למעשה בשנים האחרונות), שותפה מלאה בקו החברתי/סוציאליסטי של כחלון כשר אוצר ומגדילה את הגרעון (ועכשיו הם מאמצים את מפלגתו הסוציאליסטית של כחלון לליכוד באופן רשמי ולא רק כקואליציה עם מפלגת לווין). |
|
||||
|
||||
ומאידך שלושת הח"כים הכי ליברלים, על פי מדד החרות של התנועה הליברלית, הם ח"כים מהליכוד - השכל, אוחנה ודיכטר. לזאת התכוונתי - הליכוד (וכחולבן, או כולנו, או ליברמן) הם לא אידאולוגים אמיתיים; הם אופורטוניסטים, ילכו לקו שהכי מחזק אותם - ללא קשר לאידאולוגיה. יש בכל אחד מהם תומכי שוק-חופשי ותומכי רגולציה. |
|
||||
|
||||
לא רלבנטי. אין באמת דבר כזה (היום) מפלגת הליכוד. זאת מפלגת ביבי. אין שום משמעות לדעות אישיות בקרב הח״כים של הליכוד. המדיניות היא מה שקובע ארדואן הישראלי ועל פי צרכיו. קואליציה שמקבלת כעניין שבשיגרה את העובדה שראש ממשלה מחליט לבד, מחזיק במספר תיקים לעצמו כמדיניות (ולא כעניין טכני זמני עד איוש התפקיד), מסתיר סודות מדינה (או יש לאמר ״סודות מדינה״) ממערכת הביטחון / רמטכ״ל / שר ביטחון / קבינט, איננה קואליציה בה יש חשיבות לאיזו עמדה ליברלית של כמה פישרים מהליכוד. |
|
||||
|
||||
שלא להזכיר את הכלכלה ההיפר-קומוניסטית שהיא מובילה במגזר החרדי. לפחות בקומוניזם הקלאסי כל אחד עובד כפי יכולתו על מנת לקבל לפי צרכיו. הליכוד מצליח מעל ומעבר - כל אחד לא עובד כמיטב יכולתו, ועדיין מקבל לפי צרכיו. אם זה לא שמאל קיצוני כלכלי, אני לא יודע מה כן. |
|
||||
|
||||
שאלה טובה מאוד! ברמה הפרקטית הנטייה הטבעית והברורה שלהם היא לא לשבת עם לפיד. עוד ברמה הפרקטית השותפות הטבעית עם הליכוד מאפשרת להם מנופי לחץ גדולים שהתבטאו למשל בביטול מתווה הכותל ואישור חוק הגיור שקשה להאמין שהיו עוברים בממשלה של מרכז שמאל. אבל אם מדברים על מגמות עומק אז הזיהוי הוא של הימין עם מסורתיות ושל השמאל עם ליברליות חילונית. לכן ש"ס, שמבחינה מדינית היתה יונית (הרב עובדיה היה יונה מדינית) מתחברת באופן טבעי לליכוד וסולדת מהשמאל. כאן המקום לדבר על הגאונות הפוליטית של נתניהו. את האמירה "השמאל שכחו מה זה להיות יהודים" הוא אמר לרב כדורי ב 1997! מאז ועד היום הוא מטפח את הזיהוי של השמאל עם חילוניות ליברלית שבוגדת בערכי המסורת היהודית. הוא הצליח בכך כל כך עד שהמלה "שמאלני" הפכה לעלבון ואף יהודי מסורתי לא ירצה להקרא "שמאלני". הוא הצליח בכך כל כך עד ש"שמאלני" הפך לעמנואל גולדשטיין. לא נראה לי שהזהות היהודית של אבי גבאי שונה מזו של מירי רגב, ואני מטיל ספק שנתניהו מסורתי יותר משמעון פרס, אבל פוליטיקת הזהויות, ביטוי שרק עכשיו הבנתי את משמעותו המלאה, עושה את הימין מסורתי ואת השמאל חילוני. בגין עלה על זה ראשון, ונישא על כפי המצביעים המזרחיים והמסורתיים אל ראשות הממשלה. אבל בגין היה באמת מסורתי. נתניהו הפך את זה לאומנות- בכל נאומיו לבסיסו יש "אנחנו" ו"הם". "אנחנו" הערכיים, המסורתיים, שדואגים באמת לעם היהודי, ו"הם" המופקרים, מחבקי הערבים, ששכחו מה זה להיות יהודים. הפרשנות הזו מסבירה מספר דברים 1. איך ליברמן שומר על כוחו האלקטורלי- מצביעים ימניים שהם אנטי דתיים1 כמו מרבית העלייה הרוסית, יתקשו מאוד להצביע לליכוד בגלל הזיהוי המסורתי שלו, שלא לדבר על המפלגות שהן ימינה מהליכוד, ומוצאים מפלט בליברמן. 2. את הדיכוטומיה העקבית בהצבעה של ערים שונות- ירושלים לימין ותל אביב לשמאל, אשקלון לימין ורעננה לשמאל. ומדוע בחיפה ה"אדומה" הימין מקבל שיעור הצבעה הרבה יותר גבוה מאשר בקיסריה וסביון הקפיטליסטיות. _________ 1 ולא כאלה שקוראים לעצמם חילוניים בסקר בעת שהם שומרים כשרות, מתקינים מזוזה, עורכים סדר פסח וכו'. |
|
||||
|
||||
או, סוף סוף מישהו רואה מעבר לטרמינולוגיה הארכאית והמופרכת של גוש שמאל וגוש ימין. שאפו! |
|
||||
|
||||
השימוש היום של הליכוד במילה ״ימין״ הוא יותר מותג מאשר אידיאולוגיה של ממש. משמעות המילה היא ״אנחנו-לא-הם-שמאל-חלש-פושעי-אוסלו-שמוסלו-אוטובוסים-מתפוצצים-ברחובות״. לאחר קבלה והפנמת המיתוג, ביבי מקבל יד חופשית מהבייס שלו. אנחנו כרגע חיים בלה לה לנד בו ביביסטים משתמשים בטיעוני ארז-לנדוור כשהם מסבירים למה לא מכניעים את החמאס / יוצאים לפעולה בעזה. ביבי יכול לנקוט במדיניות שהיא יותר שמאל ממרצ (תשלומי כופר קבועים לאירגון טירור כדי לקנות שקט יחסי, למשל) כל עוד הוא דואג לפמפם את המותג מעל פודיום הנאומים. |
|
||||
|
||||
תודה לכל המשיבים שסייעו לי בקבלת פרספקטיבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |