בתשובה לשוקי שמאל, 30/03/19 15:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נכון שמנוע רקטי יעיל יותר כשהוא מאיץ גוף שמסתו נעה במהירות גבוהה יותר, ולכן, מבחינה זו, ניצול הדלק טוב יותר בנקודה הקרובה לכדור הארץ1. אבל בתגובתך הקודמת טענת שהתשובה לתהייתי (שתשובה לה, כאמור, קבלתי) היא אותו אפקט, וזה כלל לא רלוונטי כי בסימולציה שלי אני ממש מנסה לחקות את מה שהם עושים, ואם אצלם יש אפקט גם אצלי יש אפקט ממש באותה עצמה, כי אני משתמש באותו מספר הפעלות האצה - שלש. ה"חשיבה האינטואיטיבית" כלל לא ברורה לי. בתמרוני ההאצות בנקודה הקרובה מגדילים את המהירות אבל לא את כיוונה שבשתי הנקודות ההקרובה והרחוקה הוא משיק לכדור הארץ. אם תעשה פעולה כזאת בנקודה הרחוקה תשאיר אותה במקומה אבל תרחיק דווקא את הנקודה הקרובה, וכך תבזבז אנרגיה מבלי שבסך הכל תתרחק מכדור הארץ. עדיף לעשות פעולה כזאת בנקודה הקרובה כדי להרחק את הנקודה הרחוקה ואת זה עושים. 1 במאוחר התברר לי, כשקראתי את אחת הכתבות שהתמרון הראשון נעשה דווקא בבנקודה הרחוקה של המסלול, ואולי מבחינה זו יש כאן בזבוז של דלק, וזאת כדי להרחיק את הנקודה הקרובה לכדור הארץ של האליפסה. בעצם, רואים את זה גם בסרט האנימציה, אבל לא הפנמתי זאת בתחילה, גם בגלל שבסרט זה לא בדיוק הוסבר, ובסימולציה שלי התמרון הזה לא קיים. בהמשך כל ההפעלות שמגדילות את המהירות בנקודה הקרובה ואת אורך האליפסה, שלש במספר נעשות בנקודה הקרובה (החדשה), וכך הנקודה הקרובה של המסלולים הבאים נשארת במקומה והרחוקה מתרחקת עד שהמסלול חותך את מסלול הירח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אני רואה שעל התהייה מדוע הם עשו זאת בחודש וחצי ולא בחצי חודש, נוספה לי עוד תהייה, והיא מדוע הם עשו בכלל את התמרון הראשון שמרחיק את הנקודה הקרובה של המסלול במאתיים קילומטר לערך. ייתכן שהדבר נעשה כדי להרחיק את המסלולים הבאים מאזור החיכוך עם האטמוספרה של כדור הארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הניחוש שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה לבדוק מחר עם ה''מקורות שלי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה אם גם התאחרה הגיעה (הזרז היה איזו חתונה שבה התארחתי אמש), ומעכשיו יש לי גם ערוץ ישיר כך שאם למישהו יש עוד שאלות שיהיו גם מעניינות אשמח להעבירן. ובכן באמת ניחשנו נכון: התרחקות מהאטמוספירה, אבל המקור דיבר גם על סיבה שנייה, והיא מעין חזרה כללית ובדיקת כל המערכות לקראת התמרונים החשובים הבאים. לדבריו, בעצם היו אמורים להיות שני תמרונים כאלה, אבל הם וויתרו על הראשון שבהם משום שראו שהמצב שבו פלט המשגר את החללית היה די טוב ומספיק לעוד סיבוב, והוויתור נתן להם זמן להתרכז ללא לחץ בעוד בעיות שהיו, כמו המנווט עוקב הכוכבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שכן. משחק הסימולציה הטעה אותי לחשוב שבגובה 70 ק"מ האטמוספירה מספיק דלילה לאפשר מסלול הקפה, אבל בדקתי וראיתי שבגובה כזה נשרפים מטאורים, והגובה המינימלי שמאפשר מסלול הקפה הוא בערך 160 ק"מ. תחנת החלל נמצאת במסלול בגובה 330-420 ק"מ וגם היא זקוקה לדחף כמה פעמים בשנה בגלל דעיכת המסלול, כך שגם שם יש חיכוך מסוים. בגובה 500-600 ק"מ נגמרת התרמוספירה, והאטמוספירה כל כך דלילה עד שהיא נקראת גם חלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהבטחתי שלחתי את השאלה למקורותיי עוד ביום ראשון, אך תשובה בטלפון השבור הזה טרם קבלתי, ואין לי חשק לנדנד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאפילו מסלול בגובה 600 ק"מ אינו חסין. טלסקופ החלל האבל, ששוגר בשנת 1990 לגובה 612 ק"מ, מסלולו דעך לגובה 540 ק"מ כעבור 28 שנה, וצפוי לחדור לאטמוספירה בין 2028-2040 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |