|
||||
|
||||
כדאי להזכיר את הניסיון של שלום חנוך לרפלקסיה על נוסטלגיה, דז'ה וו. אני די בטוח שהוא התכוון לחתור תחת הנוסטלגיה (אני זוכר במעורפל את חנוך אומר את זה בראיון, וגם המילים די אירוניות), ולא כל כך הצליח. העיבוד אולי ביקש להיות מוגזם ואירוני, אבל הוא נשאר פחות או יותר בגבולות היפה באמת, הלחן הענוג יפה באמת, והשירה של חנוך טובה מדי לאירוניה. בכל מקרה, כרפלקסיה הוא יצא מטושטש בעיני, אבל שיר באמת יפה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |