בתשובה לרון בן-יעקב, 24/03/19 11:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור שיש הבדל בין האנשים והמעשים, השאלה היא מה זה שייך ליצירה? אם יתגלה שדה וינצ'י היה פדופיל, האם זה יגרע במשהו מהמונה ליזה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך ספקולציה. קראווג'ו היה רוצח. נדמה לי שמדובר יותר על האינטראקציה שלנו עם היצירה, לא על היצירה פר סה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן הבעייתיות לשמוע את מייקל ג'קסון כמבצע. אם מישהו אחר יעשה לו קאבר גם אז תהיה לך בעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם לי אישית תהייה בעיה עם השירים שלו. אבל באופן כללי, אנחנו לא מחשבים, וגירסת כיסוי לשיר שלו יכולה בהחלט לעורר בעיות רגישות. בסופו של דבר, יודעים שזה שיר שלו, אם כי סביר להניח שגיל המאזין הוא גורם שממתן או ממסך את הרגישות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתהה למה אותו מישהו אחר מחליט לעשות קאבר דווקא לג'קסון, עם כל המטען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הצייר הקטן היטלר היה מתברר כצייר מוכשר וגאון, ההיית הולך לתערוכה שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. נגיד שהציורים של ון גוך לא היו של ון גוך אלא של היטלר, הייתי הולך לראות אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא היה מצייר חמניות ליד המשרפות - גם היית צופה בציור ונותן חוות דעת אקספרסיוניסטית ？ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חווה אמנות כדי לתת עליה חוות דעת. אני חווה אמנות כדי להעשיר את עצמי בחוויה. לעתים החוויה היא של רגשות המכונים שליליים- דיכאון, זעם, אימה, תסכול, אובדן. קח את השירים של נירוונה ואת גרניקה של פיקאסו. אני רגיש לשואה. במוזיאון בפראג ראיתי ציורים של ילדים מהמחנות שציירו את גדרות התיל והשומרים והתחלתי לבכות. גם בבית הכנסת בבודפסט לא יכולתי לעצור את התפרצות הרגשות. אני לא יודע איך הייתי מגיב לציורים של ''היטלר הגאון'', אבל זה לא היה גורם לי להחרים אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהר ארגוב ועוד הרבה זמרים מזרחיים - מספיק שאני אשמע שמישהו מהם עשה משהו לא מוסרי [עבורי -העלמת מס ובליעת סם לא נכללים באי מוסריות] - ישר המוזיקה שלהם נהיית מאוסה ודוחה ואני לא מסוגל ולא רוצה לשמוע אותם. אני מבין את העניין הפסיכולוגי שנותן לי לחוש כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהר ארגוב, כידוע, היה אנס. הוא הורשע באונס וישב שנה, והתאבד בכלא כחשוד באונס אחר. אני חושב שזו הדוגמה הישראלית הקרובה ביותר לג'קסון, הן מבחינת מעמדו המוסיקלי והן מבחינת האישומים. אני מוכרח להודות שאף שידעתי את העובדות האלה הדחקתי אותן; כשהספוטיפיי הביא אלי שיר של אייל גולן מחקתי אותו מהתור אבל את זוהר לא. עכשיו כנראה אתחיל להעיף גם אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור האונס כשהיה בכלא בו התאבד כמדומני הופרך על ידי ישי לוי . אולי כי זאת הייתה אשתו וזה היה מביך או מכל סיבה אחרת , כמו - צרכן הרואין לא מסוגל לאנוס. מהו הסיפור על הרשעה באונס？ תכלס - זמר עם רקע של אלימות פיזית ומינית מקשה על שמיעתו כי המוזיקה היא רגשית לפי טיבה . מקרים אחרים שיכולים לעורר שאלות； זמר שהורשע ברצח ？ זמר שהורשע בשוד ？ זמר שהורשע בהונאה ？ זמר שהורשע בבגידה ？ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההרשעה מספרת ויקי: כעבור שנה, ב-1978, הורשע באונס ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר מהן שנה בפועל. במהלך משפט זה, כשעדיין לא היה ברור לבית המשפט האם היה זה אונס או שהדבר נעשה בהסכמה, אמר ארגוב לשופט: "כבוד השופט, אין בחורה שלא נותנת, צריך רק לדעת איך לקחת". בעקבות דבריו אלה הורשע ארגוב באונס. בפסק הדין כתב השופט דב לוין2: "הנאשם מחזיק בדעה שאין אשה שלא ניתנת להשגה [...] דווקא משום כך חייב פסק הדין הזה ללמדו כי גישתו והשקפתו בטעות יסודם". בתקופה זו הוא ואשתו נפרדו והתגרשו. לגבי הסיפור השני - ההתאבדות היתה כשהוא היה עצור לאחר שאיריס גבאי (לימים לוי) הגישה נגדו תלונה על נסיון אונס בסיום בילוי משותף של ארגוב איתה ועם ישי לוי. מה באמת התרחש מן הסתם לא נדע בוודאות לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופרך על ידי ישי לוי? איפה? ישי לוי המשיך לשנוא את ארגוב במשך שנים (אם לא עד ימינו) בשל הסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי ראיונות של ישי שבו הוא טען לטובת עבור ארגוב - טענתו הייתה כי בגלל שהוא ארגוב השתמש בהרואין בצורה מסיבית , לא היה לו סיכוי לאנוס. יכול להיות שהוא בכוונה מנסה לטעון זאת כי היא בסופו של יום אשתו ואם ילדיו , והבושה גורמת לו לשקר. אישית , אני באמת לא מבין את מחשבת האנסים,ואיך הם מסוגלים פיזית ונפשית לתקוף אישה באופן מיני ופיזי. ויכול להיות שהוא כן ניסה לאנוס אותה למרות שהוא היה תחת השפעת סמים קשים . ובלי קשר - תובנות חיי מסמים : הסמים גילו לי משהו חשוב שלא הבנתי אותו עד גיל מאוחר, כשיש דילמה : מה לבחור נשים או סמים , הבחירה היא ברורה - סמים. 1 =============== 1 אני מראש מתנצל בפני המין הנשי אם נפגעתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מבצעים הרתיעה מובנת. אבל מה היה קורה עם מלחין, ולא עם מבצע? נגיד אם יוני רכטר היה פדופיל (פחחח) האם היית מעיף את "עטור מצחך" בביצוע של אריק איינשטיין מהפלייליסט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה היה קורה עם מלחין, ולא עם מבצע? את המלחין לא מאשימים. רק את השליח [הזמר] אפשר להעניש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן מדובר על עגלון, ואז לא צריכים שליח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן מדובר על עגלון, ואז לא צריכים שליח? לא הבנתי. אשמח לביאור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ווגנר. לפי Wagner (surname) [Wikipedia] מדובר על עגלון או על בונה עגלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גארי גליטר כלוא להרבה שנים על עברות מין ופדופילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שהזכרת אותו. הסיפור של גארי גליטר די מזעזע, וההתנהגות שלו היתה בזויה. המוסיקה שלו די נחותה, ואני עדיין מקשיבה לה ברצון. אני בטוחה שפולנסקי אנס מספר נערות ונשים בזמנו. אני צופה בכל סרט שלו בשמחה. פעם הצלחתי לזעזע ידיד שלי כהשוותי בין פולנסקי לוודי אלן - "אז בעיניך פולנסקי מתעלה על אלן גם באיכות יצירתו הקולנועית וגם במעשיו הנפשעים?!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת משוואה מאוד מאוד פשוטה; אתה לוקח כמה אתה אוהב את האומן, מכפיל את זה בכמה הוא שייך למחנה הפוליטי שלך, מעלה בחזקה עד כמה שהחברים שלך אוהבים אותו, ובסוף מחלק בחומרת המעשים שהוא עשה. פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור מעולה. כבר היה שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה ליהודים שבזכותם הכרתי את השיר הזה. עלאק מתעניין בקבירת עורלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר משחקים, אז אם היטלר היה מתברר כצייר מוכשר וגאון, אין כמעט ספק שכולם היו נוהרים לתערוכה שלו, ואני מנחש שגם אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שרבים לא היו מגיעים לתערוכה שלו בגלל שהוא היטלר, ואני בוודאי לא. אני גם מעביר ערוץ או מסתלק מהחדר כשמתנגנת מנגינה של וגנר, כך שאין לי שום מושג אם היא ערבה לאוזני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה היטלר אתה מתכוון？ זה שלפני 41' או אחרי ？ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר שיחקת בנידמה לי אז אם היטלר היה אמן גאון ומוערך אז די סביר שהוא לא היה ''היטלר''. ולהשוות את היטלר - הממשי, לא הכאילו במשחק שלך - לוואגנר זה כבר, איך לומר זאת בעדינות, לא רציני. והראיה, לתערוכה של וואגנר עומדים בתור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם לא מוכשר, לפחות פופולרי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, אבל מטעה: הצייר האוסטרי הכי פופולרי ברצינות לא נמצא שם בשורה משלו, והקורא התמים עלול להתבלבל עם אח שלו ארנסט. (אישית בשבילי: אגון שילה, בין כל הציירים בהיסטוריה ולא רק האוסטרים.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |