|
||||
|
||||
איתמר בן גביר אומר במו פיו שאינו תומך במעשהו של גולדשטיין והוא תולה את התמונה בגלל מעשים קודמים של הטובח שבהם הציל חיי יהודים כולל כאלה שנפגעו מטרור. הוא לא אומר: "עמים שנלחמים על חרות טובחים"1 אלא אומר בפרוש שהוא נגד המעשה. אגב, מצאת דוגמה מצוינת. לו תגובתו הייתה כנ"ל, אני, לא אתה ולא ארז, הייתי תומך בפסילה מידית שלו ממועמדות לכנסת. למרות זה, אני לא מבין את המעשה הזה של בן גביר והייתי מעדיף שלא היה עושה אותו. אבל כשהוא אומר בפרוש שהוא אינו תומך במעשה הטבח של גולדשטיין, איני יכול לומר שהוא פסול מהתמודדות. אגב, כבר אמרתי שאני מתכוון להצביע עבור הרשימה שהוא שותף בה. 1 אגב, כשאני מנסה להבין את המניעים למעשהו של גולדשטיין (שאותו אני מגנה בכל פה, ללא קשר למניעים) זה נראה לי כמו מעשה של אדם שנשבר לנוכח מעשי הטרור שנחשף להם מדי יום. בוודאי לא מדובר במלחמה לחרות. |
|
||||
|
||||
בן גביר לא תולה תמונה של ד"ר גולדשטיין במרפאה מטפל בחולים או נפגעי טראומה. הוא גם לא תולה תמונה, נניח, של ד"ר דוד אפלבאום, מנהל חדר המיון בשערי צדק שנרצח בפיגוע או של אלפי רופאים אחרים שמצילים חיים על ימין ועל שמאל. הוא תולה תמונה של גולדשטיין דווקא על רקע מערת המכפלה ועם הציטוט "תחת אשר קינא לאלוהיו ויכפר על בני ישראל" - ציטוט שמתיחס למעשהו של פנחס שהרג את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור וזכה בתמורה לכהונה. האם מכל זה אדם סביר יכול להסיק שהוא תולה את תמונתו של גולדשטיין בגלל תפקודו כרופא או בגלל מעשה הרצח? |
|
||||
|
||||
אין לי הרבה מה להוסיף על מה שאמרתי. אני לא תומך במעשה התלייה הזה, אך כיוון שהוא עצמו אומר שאינו תומך במעשה של גולדשטיין הוא "יוצא זכאי מחמת הספק". אני גם חושב שבן גביר עובר איזה שהוא תהליך התמתנות שבסופה אולי יבין בעצמו שעליו להסיר את התמונה מקיר ביתו. מכל מקום (ושוב אני חוזר לדברים שכבר אמרתי) אילו בתשובה לשאלה מדוע תלה את התמונה היה עונה כמו טיבי ש"עמים שנלחמים על חרות טובחים", הייתי פוסל אותו מלהיות מועמד לכנסת, ואתם הייתם בוודאי עושים נשף כפי שעשה אחשוורוש: שבע ימים ושבעה לילות. אבל כשטיבי אומר אתה זה אתם רק מחפשים הקלות. |
|
||||
|
||||
או, אולי, בהסתברות נמוכה כלשהי, עורך הדין איתמר בן גביר מכיר את חוק יסוד הכנסת, ויודע שהוא חייב להביע פורמלית התנגדות למעשה אם ברצונו לרוץ מתישהו לכנסת (ונראה שהוא רוצה). גם אולי, רק אולי, הוא מלכתחילה תלה את התמונה בסלון כדי להבהיר לכל מי שצריך שהוא בעצם בעד הטבח, בלי שהוא יאלץ להודות בכך במפורש. זו רק אופציה תיאורטית, כמובן. אני לא קורא מחשבות. ייתכן גם שבאמת אין אף דמות ציבורית אחרת בתולדות ההתיישבות היהודית שראויה הייתה לתפוס את המקום ההוא בסלון, ולבן גביר לא נותרה ברירה, למרות העניין הקטן ההוא בסוף הקריירה של גולדשטיין. לעולם לא נדע. אם יש לו עוד מקום פנוי בסלון, אני מציע שיתלה פורטרט של יחיא עייש (כאות הוקרה על תרומותו להנדסת חשמל, אלא מה?). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |