בתשובה לעומר, 15/08/18 16:25
704787
לפי הטיעון שלך לא ברור למה אתה מצטמצם רק לעבירות המין? שיעור מבצעי העבירות הלא נתפסים הוא גבוה במכלול העבירות. לפי רציונל זה למה שלא תתמוך בביטול חזקת החפות בכלל?

למה שלא תתמוך בהורדת מידת ההוכחה במשפט פלילי לפחות מאשר "מעבר לספק סביר" במכלול העבירות? הדבר יוריד את רמת הפשיעה.

למה שלא נעניש ענישה קולקטיבית? למה שלא נכלא בני אדם לפי "פרופיל עברייני". נניח שמחקרים יראו שאם תכלא באקראי קבוצת בני אדם בעלי פרופיל מסוים שיעור הפשיעה יצנח בהרבה. האם היית מצדיק כליאה מניעתית כזאת בלי להתעניין בשאלה מי מהנכלאים באמת ביצע עבירה?

כלומר, ההצעה שלך בעייתית אם מניחים ליברליזם (או משפט פלילי במסגרת ליברלית וכפוף לעקרונות ליברלים)

גם מבחינה תועלתנית לא ברור אם הצעות כאלה ממקסמות את התועלת או ממזערות את הפגיעה. צריך לקחת בחשבון את הסבל של הנכלאים ואת הסבל של משפחתם. את העלות של הכליאה למשק. את העובדה שלמאסר יש אפקט קרימינוגני כלומר כליאה מעודדת עבריינות לאחר שיוצאים מהכלא (בהנחה שהמאסרים אינם מאסרי עולם או לפחות לתקופה בה אדם מסוגל לבצע עבירות).

מבחינה תועלתנית ההצעה שלך תגדיל את מספר תלונות השווא מפני שבגישה שלך לתלונות שווא יש סיכוי גבוה יותר להסתיים בהרשעה ועצם זה מגדיל את התמריץ להגיש תלונות שווא.

אם אתה תועלתן עקבי אתה תצטרך לתמוך באונס בכל פעם שזה יהיה מוצדק בתחשיב תועלתני.

גם התועלתנות מסמנת מטרה ואז יורה את החיצים. המטרה בתועלתנות היא התועלת או מזעור הפגיעה או הנזק שמתבטאת במספר גרסאות (אושר הנאה, סיפוק רציות, רווחה)

דווקא הדאונטולוגיה היא פחות מסמנת מטרה מאשר התועלתנות למשל אצל קאנט ורולס הגישה היא קונסטרוקטיביסטית כלומר יש לקיים פרוצדורה, הצו הקטגורי אצל קאנט או מסך הבערות אצל רולס ואז התוצאה תהא אשר תהיה היא מוסרית או הוגנת בהכרח. דווקא גישות תועלתניות הן טליאולוגיות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים