|
||||
|
||||
זה נסיון להציג אותו כמסכן וכקורבן? מי שהישווה בין פמיניסטיות לבין חמאס וחיזבאללה הוא לא אדם טוב ועל מי שזוכה להספד של אברי גלעד חל הכלל של "אמור לי מי חבריך וגו"'. ומיזוגן, כמו הומופוב וגזען, הוא אדם שיש לו בעיות שאותן הוא משליך על קבוצות הנאבקות לשיוויון. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה דעותיו של גיל עומר ואילו התבטאויות היו לו, מעולם לא עקבתי אחריו. השאלה שמענינת אותי היא האם מדובר כאן בטרגדיה אישית או בבטוי לתופעה רחבה יותר ומדאיגה שבה יש לטפל. וגם לוחם-צדק כמוך יכול מדי פעם לגלות קצת חמלה כלפי אדם שחש שהברירה היחידה שנותרה לו היא לקפוץ תחת גלגליה של רכבת דוהרת. אפילו אם עמדותיו פסולות בעיניך. |
|
||||
|
||||
איני מכיר את דעותיו, אבל גם בהנחה שהיו מקוממות רצוי שתהיה אמפתיה לאדם שסבל עד כדי כך שהחליט לשים קץ לחייו. האמפתיה אינה סותרת התנגדות לדעותיו כי האמפתיה ניתנת לאדם ולא לדעה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר האדם נפטר לא מזמן. בכל אופן לי יש אמפתיה לסבלו גם אם דעותיו היו כפי שציינת. |
|
||||
|
||||
האם צריך לחמול על אדם שתקף ללא הרף פמיניסטיות שהטיפו לשיוויון ולתיקוני עוולות והטיף למיליטריזם ולאומנות זו שאלה מתחום האתיקה הראויה למדורה של יוענה גונן במוסף הארץ (וראוי לציין שלמקרה כזה יש דוגמא גודווינית ידועה שנתן אלתרמן פירסם עליה טור שביעי מפורסם למדי). כן ניתן לרחם על מי שבמעשהו האחרון הוכיח שכמו במקרים רבים של מטיפים כנגד קבוצות שונות הנאבקות על מקומן הראוי בחברה, היתה בו שנאה עצמית המופנית כנגד קבוצות אלו. |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על חמלה אלא על אמפתיה. האמפתיה היא על הסבל שסבל ולא על ההתנהגות התוקפנית. אפשר לגנות את ההתנהגות התוקפנית ולהיות אמפתיים לסבל ואין סתירה בין השניים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |