בתשובה לסמילי, 22/05/02 18:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרעיון הוא שרע עדיף על רע מאוד. כל כך קשה להבין את זה? מדוע הווכחנות הקטנונית הזו על כל מה שאפשר? נוכחתי שיש לך דברי טעם לומר בלא מעט נושאים, אך יש לך נטייה לומר אותם בכל כך הרבה מילים ולהסוותם מאחורי כל כך הרבה תגובות מתקטננות, דוגמאות מפורטות וויכוחים אינסופיים (שאגב, מצביעים על ידע לא קטן) שקשה לי לבור את המוץ מן התבן. אנא, עזור לי ותצא גדול. נ.ב. אני יודע שגם אני לפעמים קשקשן לא קטן, ככה שתוכל להחזיר לי בהזדמנות קרובה... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך לבור את המוץ מהתבן כששניהם בעצם קש? (אני שואלת ברצינות, כי באמת יש ביטוי כזה, אני חושבת. השאלה היא: למה?! מה יכול לצאת למישהו מהמוץ, שלא ייצא לו מהתבן? או להפך, מה יכול לצ... אהמ. זהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש חסר אחריות: יש את הבר, שנדמה לי שזה גרעיני החיטה ("מלאו אסמינו בר..."), יש את המוץ, שעוטפם ומועף ברוח, כלאחר כבוד ויש את התבן שזה הגבעול, שמשמש כמזון לבהמות (לדוגמא: איילים). הביטוי הנכון הוא "לבור את המוץ מן הבר". האפשרות השניה היא טעות עממית נפוצה, ואני, בקרב עמי אני יושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה, מקור הטעות הזאת, שעד היום לא חשבתי עליה כטעות, הוא בסיפור עבדות בני ישראל במצרים - שם הם נאלצו לבור בעצמם את המוץ מהתבן כדי ליצור לבנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן היה שם משהו עם תבן, אך לא עם מוץ. הם נאלצו, בפקודת פרעה, לקושש בעצמם את התבן לבניית הלבנים. עד אז הוא היה ניתן להם מן המוכן. מקור הבילבול בביטוי שהבאתי הוא בשני ביטויים, האחד ממשלי (אולי) ובו מופיעים מוץ ובר והשני מן המשנה (עוד יותר אולי) ובו בר ותבן. אך אעצור כאן, שמא אחשד כאבשלום קור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתם בטוחים שמדובר בטוב יותר, נניח שמחר ישחטו את כל בעלי החיים בשחיטה רחומה, כתוצאה מכך, יותר אנשים יעסקו בעבודות שחיטה, משכורת השוחטים תרד, מחיר הבשר ירד, יותר אנשים יוכלו בשר, יותר פרות ימותו (אמנם מוות ביסורים, אבל עדיין מוות). או שפחות אנשים יהיו צמחוניים, יותר אנשים יוכלו בשר, יותר פרות ימותו. או שההפך, מחיר הבשר יעלה, יותר אנשים ימותו בגלל מחסור בחלבונים, ויטמינים (ויוולדו יותר עוברים בעייתיים). ואולי, השחיטה הכשרה תאסר לגמרי, מה שיוביל להקמת משחטות בילתי חוקיות, ויגרור יותר אכזריות בהרג החיות (תוך כדי פחות פיקוח רפואי). ואולי, דווקא ה"ויתור" הזה יוביל לדחיית כל חקיקה יותר פרו בע"ח בעתיד. הייתי יכול להבין למה הפסקת הרג החיות תחשב להישג מוסרי, אבל אני לא מבין למה שינוי שיטת נחשב להישג גדול כזה (או להישג בכלל). אולי קשה לראות את זה, אבל אני לא מונע מיצר וכחנות, אלא מיצר סקרנות. אני מנסה להבין את דעותיהם של אחרים, וכשאני לא מבין, אני שואל (בתקוה לקבל תשובה). לצערי הרב, הרבה פעמים, במקום תשובה עניינית (וקצרה), אני מקבל תשובה עצבנית, מגומגמת, מתנשאת או סתם לא מובנת (לי). ראה למשל את שאלתי בתחילת הדיון (תגובה 70428). כן, אני יודע שגם תגובה זאת יצאה לי עם "כל כך הרבה מילים", שאני חושב שרובם זה מוץ (ז"א כמי שהיה רוצה ששאלותיו יענו, אני מנסה לענות לכל שאלותיהם של אחרים, וכמי שלא מובן פעם אחרי פעם, אני מנסה להיות ברור ככל האפשר). אם יש לך (או למישהו אחר) ביקורת קונסטרוקטיבית נוספת, אשמח לקבל אותה בדואר שלי, ואני מבטיח לנסות ולהפנים את הביקורת הזו (ויהיה לי הרבה יותר קל עם דוגמאות מפורטות...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע, אחת הסיבות לשחיטה היהודים והקזת הדם אחריה, היא פרוזאית למדי, ונובעת מצורת הטיפול בבשר ציד. בימי קדם, ציד היה המקור היחידי או העיקרי לבשר, אבל בשר ציד נוטה להיות בדרך כלל רזה וקשה יותר לעומת פרות או תרנגולות שמגודלות למאכל והמכילות אחוזים גבוהים בהרבה של שומן - במיוחד בימינו מרובי הפיטומים (ולכן אפשר לזרוק חתיכת סטייק לגריל ולתפות לתוצאה טובה). בשר ציד דורש טיפול מיוחד, למשל, ניקוז של הדם כדי למנוע התפשטות של טעם מר gamey בבשר. גם המלחה של הבשר מונעת טעם "ציידי". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |