|
||||
|
||||
כזכור? כמחושב: יחס המסות הוא 3.5x10^8 (שמש 1.989 × 10^30, ירח 7.34x10^22) לטובת השמש. יחס המרחקים הוא כ-430 לטובת הירח (150 מיליון מול 0.348 מיליון), ובריבוע זה בערך 2x10^5. נראה לי שהשמש מנצחת, לא? פספסתי משהו? |
|
||||
|
||||
מעניין. כוחות הגאות של הירח גדולים יותר מאלו שמפעילה השמש, כי כוחות הגאות יורדים ביחס למרחק בשלישית. גאות ושפל [ויקיפדיה]: גודלם של כוחות הגאות פרופורציוני למסת הגוף שמפעיל אותם, ויורד לפי המרחק בשלישית - בניגוד לכוח המשיכה עצמו, שיורד לפי המרחק בריבוע (מפני שכוחות הגאות הם שקלול עם כוחות נוספים). לכן כוחות הגאות של הירח (שמסתו קטנה מזו של השמש פי 107 × 2.7 אך גם מרחקו הממוצע מכדור הארץ קטן פי 390 ממרחקה של השמש) גדולים פי 2.2 מאלה של השמש. זאת למרות שכוח המשיכה של השמש על כדור הארץ עצמו גדול פי 180 מזה של הירח. |
|
||||
|
||||
לזה אני מסכים, אלא שצפריר כתב שכח המשיכה של הירח גדול משל השמש, ולא השפעת הגאות. לגבי הגורם - זה מן הסתם לא בגלל שקלול עם כוחות נוספים, אלא בגלל ההפרש בכח המשיכה בין שתי נקודות על אותו גוף. למשל, לגבי גאות האוקיינוסים - בין הכח בנקודה שפונה אל הגוף המושך לנקודה שפונה הרחק ממנו, שהמרחק ביניהן הוא כ-12,800 ק"מ, קוטרו של כדור הארץ. בקרוב ראשון זה כנראה יהיה פרופורציונלי לנגזרת של כח המשיכה - ואכן הנגזרת של r^-2 היא r^-3 (בהזנחת הקבועים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |