בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 02/02/19 6:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא רואה את חוסר האיזון שאתה מצביע עליו. במודל שלש הרשויות לבית המשפט סמכות לפסוק לפי החוקים שהפרלמנט מחוקק, ולפרש אותם תוך כדי כך. במדינות שיש בהן חוקה היא נמצאת במעמד גבוה יותר משל בית המחוקקים, ולפרלמנט אסור לחוקק חוקים העומדים בסתירה לחוקה. תפקידו של בית המשפט לפסול חוקים של המחוקק אם הם לא חוקתיים. כך הביקורת השיפוטית מוסיפה איזון בין הרשויות ולא גורעת ממנו. אצלנו לא היתה חוקה עד שחוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בית המשפט נמנע מלהתערב ופסל חוקים של הכנסת רק כאשר נפל פגם בהליך החקיקה. אבל אחרי שהכנסת הגבילה בחוק זה כל חקיקה עתידית שלה, בג"ץ נדרש לפסול חוקים שאינם עומדים בהגבלות שהכנסת הטילה על עצמה. כל זה התבצע מעשית מבלי להדרש לשאלה האם חוקי היסוד יוצרים מסגרת של חוקה לישראל. השופטים התייחסו לשאלה בפסקי הדין שלהם אבל היא לא מה שקבע את עמדת בית המשפט בפועל. אני לא רואה סיבה להמציא את הגלגל מחדש ולהפיח נשמה באיזה גולם שכל תפקידו יהיה לדון בחוקיות חוקי הכנסת, מבלי שחבריו יהיו שופטים. לדעתי זה מתכון להחלשת הביקורת השיפוטית והפרת האיזון בין הרשויות. לשופטים יש את המומחיות ואת הסמכות לפרש את החוקים, ודווקא בנושא הכי חשוב אתה רוצה להפקיע מהם את הסמכות ולא להשתמש במומחיות שלהם? ראה ביקורת שיפוטית [ויקיפדיה] |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |