|
משום מה זה הזכיר לי סרט יפני שראיתי לפני כמה שנים. אני לא זוכר את השם, אך הסרט היפהפה הזה, מצליח להעביר באופן חם וכאילו עניני-עסקי רגעים סנטימנטליים בלי לגלוש לשמאלץ.
העלילה מתרחשת בבית משרדים אפור ויומיומי שאליו מגיעים נפטרים. הם מתקבלים על ידי צוות שמורכב בעיקר מצעירים, שתפקידם להנעים על המתים החדשים שהות בת שבוע או שבועיים בבית ההארחה שלהם. בזמן הזה, האורחים צריכים לבחור רגע אחד מהחיים שלהם, ואת הרגע הזה הצוות יעלה וישחק עבורם ואת הזכרון הבודד הזה יקחו הנשמות להמשך מסען. למי שמתקשה לבחור, הצוות מצויד בטלויזיה ווידאו מיושן, ערימת קסטות והאורח יושב בחדרו וצופה בחייו בניסיון לבחור את הרגע אותו הוא רוצה לזכור.
מי שבסוף לא יכול או לא רוצה לבחור, בד''כ אלה שמתו צעירים, מצטרף לצוות.
|
|