בתשובה לאריק, 28/01/19 17:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נכון שמבחינה פורמלית אם מותר לכנסת לחוקק חוק "ההולם את ערכיה של מדינת ישראל", יש מן הסתם חוקים שלא הולמים את ערכיה של מדינת ישראל, ולכן לכאורה אסור לכנסת לחוקק חוקים כאלה. אבל אני חושב שהפורמליות הזאת, שמסקנתה כביכול סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת לא לה התכוון המחוקק, והיא פרשנות מרחיקה לכת ברוח דיברי פוזנר: "הסתכלות על החוק כטיוטה ראשונית בלבד; כלומר, כנקודת מוצא ולא כנקודת סיום." כי ברור שחברי הכנסת בחוקקם חוק בוודאי אינם חושבים שהחוק שהם מחוקקים אינו "הולם את ערכיה של מדינת ישראל", ומי החליט ששופטי בג"ץ שנבחרו באמצעות מאבקי כוחות ודילים מומחים יותר מחברי הכנסת ל"ערכיה של מדינת ישראל". האם יש קורס כזה בבתי הספר למשפטים? זו פרשנות מרחיבה ברוחו של אהרן ברק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אוסיף שלדעתי כשהסעיף הזה מדבר על פגיעה בזכויות האדם וחרותו הוא לא מדבר על פעילות הכנסת, וכאן יש הדגשה שאם כבר פוגעים בזכויות אלה, זה יכול להיעשות רק על ידי הכנסת, והיא תעשה זאת באמצעות חקיקה הולמת וכו' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אתה טוען שכשהמחוקק אמר שאסור לפגוע בזכויות היסוד באמצעות חוק, הוא לא התכוון לזה? סעיף 8 אומר שאסור לפגוע בזכויות היסוד שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אפילו בחוק, אלא אם החוק עומד בשלשה תנאים. את זה הכנסת חוקקה. כלומר- כל חוק שמחוקקת הכנסת שנראה שהוא פוגע בזכויות הללו, אינו תקף אלא אם עמד בתנאים. כך הכנסת הגבילה חקיקה עתידית שלה. כיוון שהתנאים כלליים (מידתיות) וערכיים (תכלית ראויה, ערכי המדינה) בג"ץ חייב לפרש את חוק היסוד כדי לקבוע אם החוק החדש עומד בתנאים. >> ומי החליט ששופטי בג"ץ שנבחרו באמצעות מאבקי כוחות ודילים מומחים יותר מחברי הכנסת ל"ערכיה של מדינת ישראל". בעקרון של שלש הרשויות מקובל שבית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוקים. המחוקק לא יכול להתייחס מראש לכל מקרה ספציפי והוא מעביר את הסמכות הזו לממשלה שמוציאה צווים ותקנות על פי החוקים שהכנסת מחוקקת, ולבית המשפט שמפרש את החוק בכל מקרה שהוא נדרש לדון בו. הכנסת הסמיכה את בית המשפט לזה בחוק יסוד: השפיטה. כלומר התשובה הקצרה לשאלתך היא: הכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שנישאר חלוקים בשאלת הפרשנות לסעיף זה. אני חושב שביטול חוק של נבחרי הציבור על ידי בג"ץ הוא מעשה כה דרסתי, שלו באמת חפצו המחוקקים בכך הם היו כותבים זאת במפורש, כלומר מחוקקים חוק ברחל בתך הקטנה במלים: "בג"ץ רשאי לבטל חוקים שחוקקה הכנסת", ואסור לבג"ץ להגיע לכך על ידי כל מיני פלפולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפנה אותך שוב לפרק בפודקאסט "עושים פוליטיקה" על תהליך חקיקת החוק הזה, למידע נוסף על רצונם של המחוקקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן מעשה דרסטי, ובג"ץ ניגש אליו כל פעם בחיל ורעדה. אבל כשעותרים לבג"ץ נגד השלטון - שהשלטון עשה משהו בניגוד לכללים שהוא עצמו קבע- תפקידו של בג"ץ לפסוק. ואם חוק שחוקקה הכנסת אינו חוקי, מי יגיד לה את זה? הכנסת היא הגוף השלטוני העליון, ובהיעדר חוקה היא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, אבל רק במסגרת הכללים שהיא עצמה קבעה. האקטיביזם השיפוטי, עליו אני עוד חייב לך תגובה מפורטת, בעצם מכריז שמעשי החקיקה של הכנסת כן יצרו שלד של חוקה, שנמצאת במעמד עליון על הכנסת עצמה, ולכן בג"ץ רשאי לבלום את הכנסת גם לא בהסמכה מפורשת בחוק, כאשר הכנסת פועלת בניגוד לחוקה. זו באמת סוגיה שצריך ללכת בה על ביצים. אבל המקרים של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק הם לא כאלה. כאן הכנסת במפורש הגבילה את עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אתה מסלף את סעיף 8. זה בפרוש לא סעיף של "אסור" אלא סעיף של "מותר". אתה מתוך המותר מסיק את האסור, אבל זה לא נאמר במפורש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כאן אני חולק עליך. הסעיף נפתח במלים ''אין פוגעים...'', כלומר איסור, ואחר כך מסייג ''אלא...'' כלומר האיסור הוא הכלל, והסייגים הם המקרה הפרטי היוצא מהכלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |