|
||||
|
||||
השאלה היא מה הלקח שצריך ללמוד מוונצואלה. אני חושב שסוציאליזם וכלכלה ריכוזית הם לא מתכון בדוק לכשלון בפני עצמם (ותוכיח סין של דנג) שחיתות היא כן מתכון בדוק לכשלון, אבל לא בהכרח לפשיטת רגל. פעמים רבות סוציאליזם וכלכלה ריכוזית מובילים לרמה גבוהה של שחיתות, זה די מובנה במערכת, אבל ראינו שגם קפיטליזם יכול להוביל לשחיתות ממסדית. האם זו ההלאמה של חברת הנפט שגרמה לכל הצרות? סעודיה בזמנה הלאימה את חברת הנפט והצליח להם. אני חושב שהכל מתחיל ברמת האמון במערכות השלטון. יציבות יכולה להיות מושגת או באמצעים מקיאווליסטיים (מפוטין וארדואן ועד קים, אבל הדוגמה הכי מעניינת היא ה"דמוקרטיה" בסינגפור [ויקיפדיה]) או באמצעים דמוקרטיים (סוציאל דמוקרטיים בסקנדינביה, קפיטליסטיים בארה"ב). אני לא יודע מה גורם למערכת להתפורר. ברית המועצות, עם הבזבוז המשווע בהקצאה הלא יעילה של משאבים, החזיקה מעמד דורות. אני חושב שתנאי בסיסי לכלכלה מתפקדת הוא שיודעים מה החוקים. אפילו חוקים לא כתובים כמו שוחד. נראה לי ששינויים מתמידים בחוקי המשחק הם הצרה הגדולה ביותר, וזה כולל חוקים שהופכים לאות מתה ואינם מוחלפים על ידי נוהג מקובל (לדוגמה הדולרים השחורים ברחוב לילינבלום). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |