בתשובה לאריק, 23/01/19 14:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נזכרתי בתגובה ישנה שלך תגובה 700523 ובה, אתה מתייחס בסלחנות לכך שהשופטת דורנר כשנסעה במהירות מופרזת הזדהתה כשופטת בעליון, ובעקבות ההזדהות הזאת השוטר וויתר לה והיא קיבלה את הוויתור (כך היה סדר הדברים למיטב זכרוני, ולא כפי שאתה מתאר, איני יודע לפי איזה מקור). בסעיף 5 אצלך אתה מתייחס בהבנה לכך שאחרי שהוגשה עתירה לבג"ץ בעניין זה היא החליטה לפתע לבקש לקיים בכל זאת את הדוח, תוך שאתה משווה להתגוששות בבוץ עם חזיר וכדומה. כשאני משווה את מעשיה של דורנר למעשיו של נווה בנתב"ג בנסיבות שמתוארות בכתבה (כי בנסיבות אחרות אותו מעשה יכול לקבל משקל הרבה יותר גדול מבחינת החומרה), אני מוצא שפרשת דורנר חמורה לאין ערוך. אלה מאזני הצדק שלי. ובכל זאת לא רק שהתקשורת לא עשתה מכך שום עניין, והיה צורך באיזה פעיל ימין קיצוני שיאיר אותה קצת, אלא שהתקשורת מחקה בלי לחשוב הרבה את הכותרת המוצדקת ואפילו המקלה, "ניצנים של שחיתות" שאני נתתי לה. ובכל זאת כאן אתה מסתכל בחומרה ושם, כשזה יותר חמור, אתה ממש מזלזל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התעורר רעש ודורנר הבינה שיש כאן בעיה וקיבלה על עצמה את העונש המלא (קנס). התעורר רעש גדול ואפי נווה לא הודה שיש בעיה והמשיך לנסות להתנהג כרגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעורר רעש בפרשת דורנר? הצחקתני. נוצר שקט. מי בכלל יכול היה אז לפני שנולדו ישראל היום וערוץ 20 לעשות רעש? נועם פדרמן? אני? כתבתי לרדיו (ודברי נמחקו) שהתנהגותה של דורנר בקבלה את הויתור על הדוח היו בה ניצני שחיתות, אבל סיום הפרשה מאיר שחיתות לא רק של שופטת בודדת אלא של המערכת כולה. כשעמד להיערך דיון בבג"ץ בענייין הזה, מהר מהר ובשקט גמור נכתב דוח התנועה החסר, כשהוא מלווה כמה התנצלויות של המשטרה, וכך התייתר דיון מביך בבג"ץ שלו היה התקשורת לא הייתה יכולה להתעלם ממנו. איש לא דיווח על "פרשיה חמורה במערכת המשפט". שום דבר. נווה לא הודה? הוא השעה את עצמו מחברות בועדת המינויים בזמן החקירה. מה עוד הוא היה צריך לעשות? לעשות מעשה דורנר, ולהחתים מהר את הדרכון של בת זוגו ולשכוח מכל העניין? המאפיה השמאלנית לא הייתה מאפשרת לו לעשות כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענות שלך כאן הן נגד דורנר, נגד התקשורת או נגדי? על התקשורת אני חושב שפחות או יותר הסכמנו, על דורנר לא הסכמנו, ונגדי אתה מוחה על כך שמאזני הצדק שלי שונות משלך. מה אתה רוצה, שאעקם את מאזני הצדק שלי כך שיתאימו לשלך? ההשוואה בין דורנר לנווה היא מתוחה מאוד בעיני- עברות תעבורה מסוג ברירת קנס הן העברות הפחותות ביותר במדרג העברות על החוק במדינת ישראל. המשטרה רושמת חצי מיליון כאלה כל שנה1. האדם הסביר יכול לעבור עברות כאלה, ולא אשקול זאת לחובתו2. אבל האדם הסביר לא יעשה מה שעשה נוה. בשרו יהפוך חידודין חידודין רק מלחשוב על זה. בעיני זה מלמד על אופי עברייני, עוד לפני ששוקלים את הנסיבות, להן הקדשתי תגובה נפרדת. ___________ 1 מרכז המחקר והמידע של הכנסת טבלה 2 2 ואחזור על מה שאמרתי בתגובה ההיא: אם השופטת דורנר השתמשה במעמדה כדי שהשוטר יוותר לה- זה החלק החמור בעיני. אלא שלא ראיתי ראיה לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכעס שלי אינו על עצם העבירה שעברה דורנר, אלא על כך שניצלה את מעמדה כשופטת וקיבלה את הויתור של השוטר. הרי בדיעבד אחרי שהוגשה עתירה על כך, המשטרה הסבירה לשוטר שהוא לא היה בסדר. מי כשופט עליון צריך להבין את מה שהבינה המשטרה אחרי שהוגשה העתירה, ולהקפיד על כך שהדוח יירשם, ולא רק כאשר הדבר עלול לגרום למבוכה לעשות את מה שצריך לעשות? אופן סגירת הפרשה כך באופן של השתקה ואי דיון בעניין בבג"ץ מקומם אותי. שתיקת התקשורת שהתבטאה גם בכך שנציגתה מחקה את המשפט שבו הבעתי את דעתי על המעשה מקומם אותי. לא על כך שהיא נסעה עשרים או שלושים קמש יותר מהמותר. דברים כאלה קרו גם לי בעבר יותר מפעם אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שלפחות פעמיים שוטר תנועה ויתר לי על דוח תנועה בשל מהירות מופרזת (פעם אחת ויתר לגמרי, פעם שנייה נתן לי אזהרה בלבד) אני מניח שמדובר בפרקטיקה מקובלת ולו הייתי שופט (ואפילו שופט עליון) לא הייתי חושב שהשוטר מוותר לי בגלל התפקיד או המעמד הציבורי. טיפ: אם שוטר עוצר אותך בגלל מהירות מופרזת ולא מדובר במהירות מאוד מופרזת (נגיד, 120 במקום 100 או 110 במקום 90), דבר בנימוס, אל תכחיש, התנצל, הסבר שבדרך כלל אתה לא נוהג במהירויות כאלה, פשוט לא שמת לב למהירות ואתה מבטיח להקפיד על המהירות המותרת בעתיד. אם אין לך עבר של דוחות על מהירות מופרזת (ובפרט אם אין לך אזהרה קודמת מהשנים האחרונות) יש לך סיכוי לא רע לצאת באזהרה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל שוטרים לא יעצרו אותך על הבדל מהירות זעיר, ומישהו אמר לי שגם מכמנות המהירות "מוותרות" כשההבדל הוא עד 20 קמ"ש. במקרים שלי (שאינם עוד בגלל שעון צריכת הדלק) דובר בהפרשים יותר גבוהים ואני לא העזתי לפתוח את הפה. בחלק מהמקרים כשאשתי הייתה אתי היא דווקא התחננה על חיי והסבירה איזה נהג נפלא אני, אבל זה לא עזר, ואני גם לא חשתי שדפקו אותי לשווא. במקרה של דורנר אין וויכוח. המשטרה הסבירה לשוטר שהוא נהג שלא כשורה, אחרי שהיא עצמה בקשה שהדוח יינתן, כשהבררה הייתה דיון בבג"ץ בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
20 קמ"ש זה לא הבדל זעיר. כבר יצא לי לקבל דוח על נהיגה במהירות של 92 קמ"ש כשהיה מותר 70. אני לא יודע באיזו מהירות דורנר נהגה כשנתפסה ומה ההיסטוריה התעבורתית שלה, אבל אם היה מדובר במהירות של 30-20 קמ"ש מעל למהירות המותרת ויש לה עבר נקי, אז אני במקומה לא הייתי חושב שיש משהו פסול בכך שהשוטר מוותר לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אני במקומה לא הייתי חושב שיש משהו פסול בכך שהשוטר מוותר לי אתה במקומה בתור האיזי שאתה היום, או אתה במקומה בתור שופט עליון? אם התכוונת לאפשרות השנייה, אז אני חולק עליך. שופטים צריכים לעמוד בסטנדרט ניקיון כפיים מחמיר בהרבה משל אזרחים מהשורה. לדעתי היא היתה צריכה להתעקש על דו"ח וקנס ברגע שהבינה שעברה עבירה, ואם אכן השוטר ויתר לה על הדו"ח רק אחרי שהיא הבהירה לו מי היא, זו התנהלות גרועה אף יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שופטים צריכים לעמוד בסטנדרט ניקיון כפיים מחמיר בהרבה משל אזרחים מהשורה - מסכים, אבל עבירות תנועה מהסוג של ברירת קנס אינן נוגעות לדעתי לנקיון כפיים. אם מקובל לפטור נהגים שנתפסו בעבירות תנועה קלות באזהרה, אין לדעתי מניעה שהקלה זו תחול גם על שופטים בכלל ועל שופטי בית המשפט העליון בפרט. קצת קשה לי לדמיין את עצמי בתור שופט עליון, אבל לא נראה לי שהייתי מרגיש לא בסדר לו ניתנה לי הקלה חוקית ומקובלת במקרה של עבירת תנועה קלה. (אולי במקרה הספציפי של שופטי תעבורה צריך להחמיר. אולי לא, אני לא בטוח) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהוגשה העתירה, הייתה אפשרות שהיא תאמר את מה שאתה אומר וכל העניין יסתיים בכך שמותר לשוטר לוותר וכדומה. אני בטוח שההחלטה לבקש לקבל את הדוח בדיעבד, לא הייתה החלטה של דורנר בלבד. אני בטוח שהייתה שם התייעצות שבה הוחלט לפעול כך, כולל אפילו החלק של המשטרה שבו היא בפרוש, בניגוד למה שאתה אומר, מסבירה לשוטר שהוא לא היה בסדר. את הפרטים המדויקים של העבירה איני יודע. איני יודע גם אם דובר בעבירה של ברירת קנס. אבל מתוך ההתנהלות שלהם ברור שלפתור את העניין בדרך שהצעת אי אפשר היה. סמוך עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנינו לא יודעים את הפרטים של העבירה ואם לאור העבירה וההיסטוריה התעבורתית של דורנר היה מקום להסתפק באזהרה או לא. אני, ככלל, לא סומך על המשטרה, ולא אופתע אם השוטר היה בסדר גמור, אבל לאור ההתקפה על המשטרה ועל השופטת הוחלט שעדיף להתנצל ולהודות בטעות מאשר להתחיל להתווכח ולנסות לשכנע את המשוכנעים בשחיתות כנופיית שלטון החוק, שהם דווקא כן היו בסדר. הרי גם אם העתירה היתה נדחית היו טוענים שברור שהיא נדחתה כי השופטים דואגים זה לזה. כמובן שגם יכול להיות שהשוטר אכן טעה ולדורנר היה דוח אזהרה שנה וחצי קודם או שהיא נסעה 35 קמ"ש מעל המותר, או שהעבירה היתה סמוך לבית ספר או שהיא גם עקפה על פס לבן ועברה רמזור באור אדום והיתה לה גופה בתא המטען. הכל יכול להיות, אבל גם אז, עדיין נשמע לי אפשרי שדורנר באמת האמינה שעל העבירה שהיא ביצעה ניתן לתת אזהרה בלבד והיא לא חשדה שהשוטר חורג מסמכותו בוויתור שלו כלפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שאיני מכיר את הפרטים אבל הפרט שאני זוכר הוא שהוויתור ניתן רק אחרי שדליה דורנר הזדהתה בפני השוטר כשופטת בבית המשפט העליון, והוויתור ניתן רק בעקבות ידיעתו מי לפניו. אילו כשהשוטר ויתר הוא לא ידע מי בדיוק עומד לפניו זה סיפור אחר לגמרי, ולו זה היה כך יתכן שגם השוטר היה בסדר וגם דליה דורנר הייתה בסדר, ואני האחרון שהיה מתלונן על כך. אבל לא זה מה שהיה. קצפי יצא על סיפור אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע לי מאוד סביר. מהנסיון שלי זה הולך ככה: שוטר מסמן לנהג לעצור. נהג עוצר. השוטר ניגש ומבקש רשיונות וביטוח. השוטר שואל את הנהג אם הוא יודע למה השוטר עצר אותו. השוטר ניגש עם המסמכים לניידת ובודק במחשב את תוקף הרשיון ואת העבר התעבורתי של הנהג. השוטר מחליט אם להוריד את הנהג מהכביש ו/או לזמן אותו לשימוע לפני העמדה לדין או למלא לנהג דוח תנועה או להסתפק באזהרה או לשחרר את הנהג בלא כלום. השוטר חוזר אל הנהג, מחזיר לו את המסמכים ומודיע לו את החלטתו. מכיוון שזהו סדר הארועים, סביר שהשוטר ידע מי עומדת בפניו לפני שהחליט להסתפק באזהרה. אלא אם כן השוטר לא ידע שדליה דורנר היא שופטת בבית המשפט העליון ורק אחרי שדורנר צרחה עליו "אתה לא יודע מי אני?! אני כבוד השופטת דליה פאקינג דורנר מבית המשפט הפאקינג עליון! של נעליך מעל רגליך כשאתה ניגש אלי ושתוק כשאתה מדבר אלי!" הוא הבין את גודל הפאדיחה, התנצל בפניה ונמלט מהמקום עם הזנב בין הרגלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלו הייתי שוטר ורואה רישיון של שופט עליון 80 אחוז סיכוי שלא הייתי מקשר בין האדם שלפני ובין אותו שופט. את רוב השופטים איני מכיר לפי דמותם, וגם אם הייתי זוכר שהשם שרשום ברישיון מוכר לי מאיזה שהוא מקום, לא הייתי זוכר מהיכן. לא צריך להגיד פאקינג. אפשר להזדהות עם חיוך. ולפי הסיפור זה מה שהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבתור שופטת היא דווקא במקרה מכירה היטב את מצב הענישה והאכיפה גם של דוחות התנועה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |