בתשובה לניצה, 20/05/02 16:35
עוד על הפורמליזם של החוק. 70363
God eat God • בתשובה לניצה יום ג', 21/5/2002, 20:11
"אם התביעה היא כנגד אנשי שמאל/ ערבים בדרך כלל הפסק יתן משקל גדול יותר לעקרון חופש הדיבור. ולהפך: אם התביעה היא נגד אנשי ימין הפסק ייתן משקל גדול ל"סכנה הקרובה" האפשרית מהסתה זו" - מעניין אותי *מדוע* את דורשת שיחס החוק יהיה שווה; האם אדם שאינו מקבל את הפורמליזם של החוק (רעיון שלשיטתי בכלל מגדיר את המילה 'חוק') צריך בכלל לשאוף לכלל פורמאלי שאינו תלוי (פרט לעצם חקיקתו) במציאות המשתנה של חיינו? על בסיס מה ההתנגדות, אם כך?

[אינני מכיר את דעותיך, זה רק case study]

דוגמא: אם יתברר שקריאה שווה בחומרתה, כשהיא באה מאיש-ימין קיצוני, אמפירית מוכחת שמביאה ליותר אלימות (רצח רבין, המחתרת היהודית, אברושמי וכו') מאמירה חמורה, נניח, של גורביץ', המתיר את דמם של המתנחלים בשל היותם פושעי מלחמה, אינה גורמת לאנשי גוש-שלום לאחוז ברובים, אפילו לא למיעוט קיצוני שבהם, האם אז ניתן להסיק שאכן הסכנה גדולה יותר כשהקריאה באה מאיש ימין מאשר מאיש שמאל, ולכן *ניתן, ואף צריך* לפרש את החוק אחרת, בהתאם לנאשם?
[האומנם שברתי שיא, וזה המשפט הארוך בתולדות האייל?]
עוד על הפורמליזם של החוק. 70365
מיץ פטל • בתשובה לGod eat God יום ג', 21/5/2002, 20:30
אינני יודע, אבל זה לא משפט מוצלח בעברית. בחלקו הראשון נאמר, "אם יתברר שקריאה שווה בחומרתה", ואני מצפה *מתישהו* בהמשך למצוא את המושא של "שווה", כגון "לאמירה" או "לקריאה", אך אין מושא. אני קורא הלאה ומוצא את "אמפירית מוכחת שמביאה". את "אמפירית" אני משמיט רגע, תוך הנחה שזה תיאור אופן, ונשאר עם "קריאה מוכחת שמביאה ליותר אלימות"... לא, לא נראה לי ש"מוכחת" הוא המושא של "קריאה". אז מי מוכחת? אם אני משמיט את כל המלים החל מ"שווה" ועד "מלחמה" ועד בכלל, אני מקבל משהו קריא. מה שמתרחש שם באמצע - נראה לי לא תקין, גם אם ניתן להבין את הכוונה.
עוד על הפורמליזם של החוק. 70477
God eat God • בתשובה למיץ פטל יום ה', 23/5/2002, 0:48
''לא תקין, גם אם ניתן להבין את הכוונה'' - נראה לי תאור הולם של חיי.

לא, ברצינות.
עוד על הפורמליזם של החוק. 70386
ניצה • בתשובה לGod eat God יום ד', 22/5/2002, 0:16
אם הבנתי אותך נכון אתה שואל למה לא מקובל עלי שבית המשפט יישם את החוק בצורה שונה לחלקים שונים באוכלוסיה בהתאם להתנהגות ה"אמפירית" שלהם. ובכן אני מתנגדת חריפות לכך שבית המשפט ישתמש בפסיכולוגית המונית בגרוש כנדבך חשוב בפסקי הדין שלו. ברור שבפסיקה לגבי אדם פרטי יש להתחשב בכל הגורמים והתנאים הספציפיים שלו. אולם לא נראה לי סביר שבית המשפט יתייחס שונה לאמירות מימין ומשמאל על סמך ניתוחי מצב חובבניים שבאים מפי גורמים פוליטיים על יריביהם האידאולוגים. אפילו אתה בדוגמאות שהבאת (ויש לי הרבה מאד להתייחס אליהן, אבל בהזדמנות אחרת) הקדמת ואמרת "אם יתברר" כלומר- עדיין לא התברר. אז איך זה שבית המשפט כבר מתייחס שונה לאמירות מימין ומשמאל? כדי להפר את עקרון היסוד של שיוויון בפני החוק צריך בסיס מוצק לשוני מהותי בשני המקרים, ובעניין הסכנה מהימין לעומת הסכנה משמאל והערבים הדברים רחוקים מאוד מהוכחה, על אף, ואולי בגלל, הדוגמאות שהבאת.
עוד על הפורמליזם של החוק. 70480
God eat God • בתשובה לניצה יום ה', 23/5/2002, 1:20
מי אמר שחרטטנותם של הפסיכולוגים קטנה מחרטטנותם של אנשי מדעי-המדינה (שכלל אין הכרח שניתוחיהם הינם "ניתוחי מצב חובבניים שבאים מפי גורמים פוליטיים על יריביהם האידאולוגים". או שאת מבטלת בכלל את מדעי-המדינה, עמדה לא פנטסטית כלל...)?
אגב, אמרתי "אם יתברר" כדי להימנע מהויכוח האם באמת התברר שרוב היריות באות מימין לשמאל. פשוט זו לא הנקודה העיקרית בתגובה. את מוזמנת לקרוא אותה שוב תוך תיקון: "בהנחה שאמפירית קריאות לאלימות אכן מביאות לאלימות בימין הרבה יותר מאשר בשמאל..." וגו'.
אבל שימשת אותי נהדר כדי לטעון את טענתי באשר לצורך בחוק פורמאלי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות