|
טראומת הדור השני לשואה, רק מהצד השני שלה?
(לא ברצינות, אבל גם לא לגמרי לא. לפני שני עשורים צברתי הרבה קילומטרז' של טיולים לבד בגרמניה. הכל עבד מסודר כצפוי, אבל במה שנוגע למנטליות של אנשים, היה לי רושם שהם הרבה פחות קנאי-סדר מה שציפיתי. למשל, חבר'ה צעירים ברכבת הניחו רגליים על המושבים ממול, מבקר כרטיסים בדק את כרטיסיהם בשוויון נפש ולא אמר כלום. ועוד הרבה דוגמאות מהסוג הזה. באוסטריה ובשווייץ, למשל, הרגשתי הרבה יותר "בוקיות". תהיתי אם זה (במידה שיש בכלל משהו ברושם המאוד לא מדיד שלי) יכול להיות תגובת-נגד לנאציזם - תראו לאן הביאה אותנו "המנטליות הגרמנית", עכשיו אנחנו נהיה ההפך.)
|
|