|
||||
|
||||
מה גרם לך להגיע רק ב-2018 ל"מיכאל שלי" ו"המאהב"? |
|
||||
|
||||
שלושת הכרכים הכתומים שמימין למדף האנכי בתמונה. https://www.openu.ac.il/courses/10246.htm |
|
||||
|
||||
חזרת לספסל הלימודים? ובאמת הגיע הזמן שתלמד קצת טורבו C של בורלנד. |
|
||||
|
||||
אתה מתאר את זה באופן קצת דרמתי מדי; ו-כן, באמת הגיע הזמן. |
|
||||
|
||||
ברצינות, אם מותר לשאול - מה הביא אותך לקרוא בשנת 2018 ספר על בורלנד C? צירוף המילים הזה, והתמונה הזו שמצאתי בעקבותיו, עשה לי פלאשבק מטורף לבניין פישבך בטכניון. |
|
||||
|
||||
ברמה מסוימת זה לא יותר מוזר מאנשים שעדיין לומדים לטינית. שלא לומר שומרית או אכדית. ______ ואם יורשה לי להעיר - C היתה שפה נאה מאוד, הרבה יותר מיורשתה המנופחת ++C בעלת התחביר המכוער, המסורבל והבלתי קריא ביותר שהכרתי. |
|
||||
|
||||
הפליאה שלי היתה על רקע זה שטל, מן הסתם, יודע לתכנת מצוין ב-C כבר הרבה שנים. גם אני מאד מחבב C, וכשהצטרכתי לפני כמה שנים להעמיד סרבר שעושה איזה חישוב נומרי (עם פוטנציאל להיות ארוך על קלטים מסוימים), מימשתי אותו ב-C. |
|
||||
|
||||
____ למה "היתה"? אתה רוצה להגיד שקוד ב-Brainfuck קריא יותר? |
|
||||
|
||||
צודק, "היא". לפליאתי היום לא פעם אני נתקל במצב שאנשים אומרים שהם כותבים ב-C ומתכוונים ל++C. |
|
||||
|
||||
התגלגלו לידי עותקים של התיעוד המלא של Turbo C, גרסה 2. לקח לי ערב אחד לקרוא את המדריך למשתמש, מתוך שילוב של סקרנות (מעולם לא השתמשתי ב-Turbo C) ונוסטלגיה (כן הייתי משתמש כבד של המוצרים של בורלנד, גם לפרנסתי, והכותבים הטכניים שלהם – שנותרו, למרבה הצער, אנונימיים – היו מעולים. ממדריכי המשתמש של בורלנד פסקל 5.5, בשנת 1989, למדתי לראשונה בצורה מסודרת על תכנות מונחה-עצמים, שבימים אלה אני מעביר עליו קורסים בטכניון, לא רחוק מפישבך). נוסטלגיה עבורי זה קודם כל גרסה 3, עם הממשק הזה. ואז השוק שבמעבר לגרסה 4, שהיתה כל-כך שונה. ולבסוף "דלפי" האגדית. תוך הסתכנות בסימון-עצמי כשוטה זקן וסנילי, אומר כי לדעתי יש דברים שסביבות פיתוח מודרניות עדיין לא הצליחו לשחזר כמו שצריך לעומת סביבות הפיתוח האלה, שהגיעו לשיאן בשנות התשעים המוקדמות. |
|
||||
|
||||
מה לדוגמה? האם יצא לך לנסות סביבות פיתוח כבדות פחות מהעיקריות? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח מה מוגדר כ"עיקריות" בימינו, אבל החוויה של פיתוח GUI בדלפי היתה משהו שטרם נתקלתי בדומה לה. בעיקר בקטע של פיתוח רכיבים עצמאיים, עם הקו הדק בין קוד שפועל בזמן ריצה לקוד שפועל בזמן פיתוח. וחווית המהירות של טורבו פסקל 3 – על מחשב 8Mhz, כן? – היתה מדהימה. אבל, כאמור, סניליות, זכרונות מלפני כ-30 שנה, פעם הכל היה ורוד יותר, וכל זה. |
|
||||
|
||||
תודה. מה, לא השתמשת בטורבו C ב"מבוא לתכנות" (או איך שלא קראו לזה) בסמסטר הראשון בטכניון? ולא ידעתי שלפסקל היו/יש היבטים של תכנות מונחה עצמים. היא בכלל היתה שפה "אמיתית", כלומר שהשתמשו בה לפיתוח מוצרים, או שהיתה רק לשימושים פדגוגיים? |
|
||||
|
||||
היה משהו בקורס "מבוא למדעי המחשב", כן. לא זוכר משם כלום, אבל בדיקה מהירה מראה שבאותן שנים, זו כבר היתה גרסה מאוחרת יותר של Turbo C. ופסקל שימשה גם שימשה לפיתוח מוצרים. מערכת ההפעלה המקורית של ה-Mac, כמו גם תוכנות חדשות בהרבה כמו Skype, פותחו בפסקל; אבל השוק העיקרי היה תוכנות in-house של חברות שונות. |
|
||||
|
||||
לי יצא לתכנת בפסקל במסגרת העבודה, בתחילת שנות התשעים. אחלה שפה בסך הכל, לטעמי המאד לא מדמ''חי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |