|
השקפת עולמו של עמוס עוז (באדיבות עדה רבון):
"איפה העולם זקוק לקנאות ואולי אפילו לאלימות"? עוז ... חיקה בקולו את דוד בן גוריון שואל "על מה נהרגים"? ואז השיב: "על החירות ועל חיי אדם". הוא הבדיל עצמו מהפצפיסטים האירופאים שמבחינתם "הרע העליון בעולם זה האלימות, המלחמה", ואמר: "אני לא משם. בעיניי הרע ההחלטי בעולם איננו האלימות אלא התוקפנות. התוקפנות היא אמא של כל האלימות... שם נעצרת הסובלנות שלי... התוקפנות כרוכה תמיד בסוג של קנאות". בהמשך אמר: "חירות. אני רוצה שהעם היהודי יהיה אדון לעצמו, אבל אני רוצה שהוא לא יהיה אדון לאנשים אחרים שאינם העם היהודי. אני רוצה שנהיה עם חופשי בארצנו, ואני רוצה שגם אחרים יהיו עם חופשי בארצם. אינני רוצה להיות מיעוט תחת שלטון זר, גם לא תחת השלטון הזר הנאור ביותר בעולם".
"שני הדברים האלה", סיכם עוז, "החיים והחירות – על זה אני מוכן להיהרג, על זה אני מוכן להרוג בני אדם אחרים. אבל אני אסרב פקודה ואלך לכלא אם יתנו לי רובה וישלחו אותי להילחם על זה שהמדינה הזו תוסיף לעצמה עוד שני חדרים וחצי על חשבון השכנים, או שהיא תנהל מלחמה למען משאבים או למען רווחה או למען תועלת או אפילו למען יתרונות אסטרטגיים. החיים והחירות, זה הקו האדום שלי, בדברים האלה אני פנאט."
|
|