 |
אורי אבנרי נלחם במלחמת העצמאות וכמעט שילם בחייו. כמוהו גם ארגון שוברים שתיקה המהווה חלק ממה שאתה קורא לו "אנשי הקנאות השמאלנית הדוגמטית" שהם הפטריוטים האמיתיים בימי כיבוש וחולירע.
ועמוס עוז גם אמר: "אנחנו כאן מפני שיש מקל גדול, אבל פצע לא מרפאים במקל. מאה שנה כל מיני חכמים אומרים לנו 'עוד מכה חזקה אחת ודי והכול יהיה בסדר'. לא. פצע צריך לרפא. לא מרפאים אותו ביום, לא בשבוע, אבל מתחילים באיזה מקום. מחפשים התחלה לריפוי פצע.
קודם כל מאמצים שפה של ריפוי פצעים, לא שפה של הכנעה ולא שפה של הרתעה ולא שפה של לימוד לקח, ולא שפה של 'פעם לתמיד', ולא שפה ש'הם יחטפו ככה שהם לא ידעו מאיפה זה בא להם'. שפה של ריפוי פצעים. שפה של ריפוי פצעים מתחילה בזה שאתה אומר ליריבך, כן, לאויב שלך, את המילים הפשוטות, 'אני יודע, כואב לך מאוד, אני מבין'. אלו מילים פשוטות, קלות. לא צריך להוריד בשבילן אפילו קרוואן אחד באיזו התנחלות. צריך להגיד אותן, ולהגיד אותן כמו שצריך".
ועוד אמר בנאום ב1989: " "כת קטנה, כת משיחית, אטומה ואכזרית שהגיחה מתוך פינה אפלה של היהדות והיא מאיימת להחריב את כל היקר והקדוש לנו, ולהשליט עלינו פולחן דמים פראי ומטורף". כמה נכון, כמה צודק וכמה עצוב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש