|
||||
|
||||
המילה „כריה״ קצת מטעה כאן. יותר נכון לדבר על עלות התחזוקה. מטבע צריך להתקיים עם איזשהו משאב מוגבל. במקרה של ביטקוין המשאב המוגבל הוא כוח חישוב. המטרה הבסיסית של הפרוטוקול היא להבטיח שכל העסקאות ברשת יקבלו אישור על ידי קונצנזוס של המעורבים ברשת (והם נמדדים לפי כוח החישוב שלהם). כלומר: יש כאן הנחה שאין גוף אחד עם שליטה על נתח גדול מאוד מכוח החישוב הכללי. ברשת ביטקוין העסקה הבסיסית היא העברה. העברה כזו חתומה על ידי המעביר1. אין גורם מרכזי אחד שיכול לבדוק את אמינות כל פקודות ההעברה. לכן כל המשתתפים ברשת יכולים לנסות לעשות את זה, ובכל סיבוב (פעם בעשר דקות בממוצע) מישהו מצליח לעשות את זה וזוכה בקופה של הסיבוב הנוכחי. בקופה יש מטבעות חדשים (כריה) ועמלות על העברות (לא חייבים, אבל עמלות יוצרות עדיפות לעסקאות). החישוב של הבדיקה הוא מסובך במתכוון: לאחר וידוא נכונות העסקאות לוקחים ערך שמחושב מהם, מוסיפים לו איזשהו מספר שבוחרים, מכניסים לפונקציית ערבול [ויקיפדיה] וצריכים לקבל תוצאה שכמעט כולה אפסים. התוצאה של פונקציית ערבול היא מספר לא צפוי. לכן הדרך היחידה לקבל את זה היא לנסות את החישוב הזה עם המון מספרים שונים, עד שאחד מהם מצליח במקרה. סטטיסטית מי שיש לו יותר כוח חישוב יצליח לזכות יותר פעמים. הקונצנזוס מושג מכך שחישוב של כל סיבוב צריך להתבסס על התוצאה של הסיבוב הקודם. ההסכמה לזכייה של מישהו היא התבססות עליו בהמשך החישובים. בפועל יש כאן צורך בכוח חישוב גדול מאוד: הקושי הנדרש מתעדכן אוטומטית פעם בכמה זמן לפי כוח המחשוב הזמין ברשת. כוח החישוב שזמין ברשת הולך וגדל כל עוד זה משתלם כלכלית. 1 לצורך ההסבר הזה לא משנה בדיוק איך החלק הזה עובד. תאמינו לי שזה עובד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |