|
אשתי בדיוק עמדה ללדת את בננו הבכור, שלחה אותי מבית החולים להביא לה סנדוויץ' עם חביתה. טסתי עם הרכב עם כל האדרנלין של מי שעומד להפוך לאבא, ואחרי פניה שלקחתי במהירות גבוהה ראיתי רכב בנתיב שלי מנסה להכנס לחניה ברוורס. בשיקול של עשירית שניה שקלתי שלהדק את הפניה יהיה מסוכן מדי, כי כבר כך התקרבתי למגבלות הרכב. בלמתי בחוזקה תוך שאני מעריך שהמרחק קצר מדי, ולא אוכל להמנע מתאונה. אז במקום להמשיך את הפניה ולפגוע ברכב המאויש המשכתי ישר (בלימה קצרה יותר) ונכנסתי במקומו לחניה שהוא רצה להכנס אליה, פגעתי ברכב הריק מנוסעים שחנה מלפנים והעפתי אותו אל המדרכה. כשיצאתי מהרכב גיליתי שקיבלתי את ההחלטה הטובה בחיי כי במושב האחורי של האוטו שנמנעתי מלהכנס בו היתה ילדה קטנה.
|
|