 |
את דעתי על הפסקת האש האחרונה הבעתי בתגובה 702604 אני חושב שבגזרת עזה ישנן שתי אפשרויות פעולה. האחת היא פחות או יותר דומה למה שנעשה בפועל, כלומר מדיניות של הבלגה וניסיון מתמיד להוציא מהחמס שקט באמצעות הרתעה. כפי שכתבתי בתגובתי הנ"ל, אני לא הייתי נענה לבקשת הפסקת האש של החמס וממשיך להרוס להם בתים עד שאפשר היה להוציא מהם הסכם יותר טוב: קרי סיום ההפגנות השבועיות וטרור הבלונים והגדר, ואולי החזרת גופות חיילנו והשבויים האזרחים. עד כמה אפשר היה להשיג את ההישגים האלה קשה לדעת. מדובר במנגנון של "מי ימצמץ ראשון", וקשה להיות בטוח אם באמת אפשר להשיג את ההישגים האלה, או לא. אבל הייתי לפחות מנסה ואולי היה אפשר להגיע להסכם טוב יותר.
האפשרות השנייה היא, כפי שאתה טוען, כיבוש עזה מחדש. אני מדבר על כך כבר מאז נסיגת אוסלו דרך ההתנתקות. אבל אם אתה מתכוון לכך שנמוטט את החמס ונמסור את השטח לאבו מאזן או אקסמפלר אחר שלו, זה בוודאי לא ילך. הכיבוש צריך להיעשות כדי להגיע למצב כמו זה ששורר ביו"ש, כלומר, צבאנו נמצא בשטח בקביעות ואחראי על הביטחון. בשהותו שם הוא מגן על אבו מאזן מפני החמס, ונעזר באבו מאזן לשמירת הביטחון שלנו באמצעות תיאום בטחוני. מה שאולי רבים לא מבינים הוא שאין היתכנות למנגנון כזה אם אין חמס ברקע שמאיים על אבו מאזן. זה מה שמחזיק את התיאום הביטחוני. אבל בכל מקרה המרכיב הכי חשוב של האפשרות הזאת הוא שהייה מתמדת של צבאנו בשטח, כפי שזה גם ביו"ש.
מה שאולי יפתיע את מכרי הוא שכרגע אין לי ביטחון מוחלט שדרך הכיבוש עדיפה. מחיר הכיבוש, כנראה, לא קטן, וגם לאחר הכיבוש, מובטחת תקופת סבל לא קטנה עד לניקוי כל ה"טינופת" שהצטברה שם בתקופת היעדרינו מאז נסיגת אוסלו.
לא פשוט להגיע למצב הטוב שהיה טרם נסיגת אוסלו. אילו הנסיגה הזאת לא הייתה מתבצעת הכל היה הרבה יותר פשוט.
איני שותף לביקורת שלך על מדיניות הממשלה. נסיגות אוסלו וההתנתקות הביאו אותנו למצב לא פשוט, ולא תמיד קיים פתרון אידיאלי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש