בתשובה לדב אנשלוביץ, 30/11/18 19:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר לבדוק למי יש פנסיה ולתת רק לאלו שצריכים ויש כאלו. קצבאות הקשישים והנכים הן בדיחה עצובה על חשבון אזרחי המדינה כי הכיבוש והמצור על עזה חשובים יותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו אתה רואה. לא תמיד צריך לריב כי אנחנו מסכימים. עם החוק שנפל (שאינו קשור כלל לנכים ולא צריך לערבב) כפי שהוא אי אפשר היה לעשות את ההבדלה הזאת. לכן טוב שנפל וצריך לחשוב על חוק צודק יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. במסגרת החוק שנפל אפשר היה להגדיר למי מגיעה קצבה ולמי לא ב. ומי מבטיח לך שחוק צודק יותר לא ייפול? (עוד סיבה שיהיו כמה שיותר מנדטים למרצ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם איני בקי לגמרי בעבודת החקיקה של הכנסת, אבל קשה לי להאמין שניתן אחרי ההצבעה לשנות את הניסוח בצורה מהותית, כך שבסופו של דבר יתקבל חוק לגמרי אחר מזה שנוסח בתחילה. אבל אם זה ניתן אין לי התנגדות לחוק כזה. לעניין מי מבטיח, אי אפשר להבטיח שום דבר. אבל גם הליכוד וגם כולנו וגם המחנה הציוני הם מפלגות חברתיות, וגם מהם יוצאים לפעמים חוקים חברתיים. זה לא פטנט של מרץ. מפלגה קטנה יכולה להציע חוק שלפיו כל אזרח של המדינה יקבל מענק חודשי בגובה פי עשרה ממשכורתו. כל עוד היא עמוק באופוזיציה היא לא אחראית לשום דבר ויכולה לקשקש כרצונה בתקווה שמספר המנדטים שלה יגדל כך. אבל אם היא תשלוט ותהיה אחראית גם לעוד כמה דברים שישנם במדינה אז או שהיא תשנה את דרכה או שתביא את כולנו לברוך כלכלי גדול כפי שקרה עם המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הליכוד וכולנו מפלגות חברתיות? את כל החוקים החברתיים הם הפילו אלא אם כן פשר המושג "חברתי" מבחינתך הוא מדינת רווחה בשטחים הכבושים. והמחמ"צ הוכיחו כמה הם חברתיים בחוק שדנו עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב ארז במיטבו. "את כל החוקים החברתיים הם הפילו", ולכן מעולם לא עבר אצלנו שום חוק חברתי. התוכל להביא לי רשימה מצומצמת של חוקים חברתיים שהפילו מלבד החוק שבדיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקיצבה לנכים, חוק הפונדקאות, החוק למניעת אלימות נגד נשים. במקום זה הם רוצים להעביר חוקים פשיסטים כמו חוק הלאום וחוק הנאמנות וחוקים נגד מאבק בשחיתות על מנת שנתניהו יישאר בשלטון. אכן קואליציה חברתית מאין כמוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל החוקים שמנית אושרו בכנסת. אחד מהם החוק למניעת אלימות אושר עוד בממשלת שמיר ב 1991, והשניים האחרים אושרו השנה. לעניין החוק להגדלת קצבת הנכים, הוא נחקק על דעת נציגות הרוב של הנכים, כשהמיעוט בהם דרש יותר ונלחם על כך גם היום. לגבי חוק הפונדקאות אכן פונדקאות לזוג הומואים לא אושרה עדיין. לומר באופן גורף ששלשת החוקים האלה לא אושרו, זה פשוט לא אמת. על מה שהם "רוצים" להעביר, שחלקם מוצדקים לגמרי (בניגוד לחוקים שמרץ רוצה להעביר שהם "פשיסטיים") נדבר כשאלה יועברו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק קיצבאות הנכים הוא לעג לרש וגם אלו שתמכו בו גילו שהונו אותם. הצבעה על צעדים לטיפול ומניעת אלימות נגד נשים הופלה על ידי הקואליציה. אכן, הסעיף בחוק הפונדקאות שלא אושר גם מעיד על "חברתיות" הקואליציה וגוש הימין. לטובת העלאת שכר ראויה של שוטרים קיצצו בשירותי חינוך, בריאות ורווחה כי בפירות הטפילות החרדית והאפרטהייד המתנחלי לא יעזו לגעת. וחוק פשיסטי אחד שכן עבר הוא חוק הלאום. זה בנוסף לגל הפשיסטי העכור הכללי שעובר על המדינה בשנים האחרונות. (לא שלפני כן זה היה אחרת אבל אז היו לפחות ריסונים ובושה. בתקופת הממשלה הנוכחית איבדנו את זה לגמרי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...קשה לי להאמין שניתן אחרי ההצבעה לשנות את הניסוח בצורה מהותית..." היה מדובר בהצבעה טרומית, אחריה החוק עובר לאחת מועדות הכנסת שאמורה לנסח אותו מחדש ולהביא אותו לקריאה ראשונה, אם הוא עובר בקריאה ראשונה הוא הולך לוועדה שבעצם מנסחת אותו מחדש, ואז הוא הולך לקריאה שניה (שבא בעצם הכנסת מקבל את פרטי החוק) ושלישית (שרק אחריה ההצעה הופכת לחוק) (בין השאר: ...אם הממשלה מתנגדת להצעת חוק פרטית שעלותה השנתית, לפי קביעת הוועדה, היא 5 מיליון שקלים או יותר, תידרש תמיכתם של 50 חברי הכנסת לפחות בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית...). אם, למשל, ניקח הצעות חוק פרטיות אחרות של ח"כ שמולי שכן עברו בקריאה שלישית, לא קשה למצוא הבדלים בין הניסוח של הצעת החוק לבין החוק שעבר בקריאה שלישית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שניתן אחרי ההצבעה בקריאה ראשונה לשנות את נוסח החוק, אבל כאן מדובר בשינוי שהוא בעצם חקיקת חוק אחר. תאר לעצמך שמדינה הולכת לחוקק חוק שיטיל מסים בדומה למס הכנסה על האזרחים. לא הגיוני שבקריאה ראשונה נוסח החוק יהיה הטלת מעין מס גולגולת שלפיו כל אזרח משלם אותו סכום. אחר כך פתאום רואים שזה חוק לא הוגן ושצריך שהמס יהיה מותאם להכנסה. ואז קובעים באיזה וועדה שצריך שהמס יהיה אחוז מסוים מההכנסה. אחרי עוד דיון או קריאה או השד יודע מה מגלים שגם בכך לא די כדי שהחוק יהיה מספיק חברתי, ואז עושים עוד שינוי ומגדילים גם את האחוז מההכנסה לבעלי ההכנסות הגבוהות. זה מגוחך. אם רוצים מס הכנסה צריך לחוקק חוק שמטיל מס הכנסה, ושיפוצים ושיינויים קטנים אולי מתאימים להמשך התהליך. במקרה שלנו החוק אומר שקצבת הזקנה תוגדל בסכום קבוע. זה צחוק מהעבודה. מראש צריך לחוקק חוק הרבה יותר מורכב, ואם פוספס משהו קטן הוא ישופץ בהמשך. אבל בשום פנים ואופן לא להתחיל עם דבר כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגיוני? זה קורה כל הזמן. בכל מקרה הגוף שמחליט בכל ההצבעות השונות הוא מליאת הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה: הצעת חוק גרועה שבמעבר בוועדה הופכת להיות גרועה עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק שמולי, מציע החוק, הסביר שלא הייתה שום כוונה שקיצבה בגובה שכר מינימום תיכנס לתוקף מיד. כשדנים בחוק בוועדה, מסכימים על פעימות וגם על מקסימום הכנסה שתאפשר את הזכאות לקיצבה בגובה שכר מינימום, או לפחות את הכפלת גובה הקצבה הנוכחית. בינתיים האוצר רוצה לקדם את העלאת גיל הפרישה לנשים שמטרתה לחסוך בתשלום קיצבאות זקנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק. אל תשכח שהמשק הישראלי עבר לפנסיה צוברת: הפנסיה משולמת ממה שצברת במהלך שנות עבודתך. נשים עובדות פחות שנים אבל חיות יותר שנים לאחר מכן. משמע: יש להן פנסיה נמוכה יותר. אי אפשר לקצר להן את משך החיים. אפשר להאריך את משך העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למניעי האוצר שקשורים לקצבת הזקנה. הנימוק של צבירת מספיק פנסיה הוא ברור. ההתנגדות העיקרית להעלאת גיל הפרישה לנשים נובע מהעובדה שהאוצר אינו מכין במקביל להעלאת גיל הפרישה גם רשת ביטחון לאלו שיפלטו משוק העבודה. גיסתי פוטרה בזמנו בגיל 59 וחיסלה את חסכונותיה-מזל שהיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה שתוחלת החיים עולה, העלאת גיל הפרישה היא עניין מתבקש. כבר עשו זאת בעבר, ובוודאי ימשיכו בכך בעתיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלאת גיל הפרישה היא כנראה חשובה מאין כמותה למניעת קריסה עתידית של הביטוח הלאומי. בייחוד כשבממוצע אישה מקבלת פנסיה תשע(!) שנים יותר מגבר. ויפה שעה אחת קודם. ————— הוסף את כל הדיסכליימרים של העלאה הדרגתית, ודיפרנציאציה לפי יכולת, אם זה מה שמפריע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור של תחזית קריסת הביטוח הלאומי הוא אמיתי. הבעיה בהתייחסות שלנו לזה נובעת מקשירת מניעת הקריסה בהגדלת התשלומים או העלאת גיל הפרישה. איכשהו היתנו אותנו שקיימת רק משוואה אחת: המימון היחיד של הביטוח הלאומי הוא מתשלומי הציבור. כלכלנים רבים מקפידים לומר שהביטוח הלאומי אינו ממש ביטוח . זו רשת ביטחון של מדינת ישראל לאזרחיה ותושביה. האוצר יכול להגדיר מקורות נוספים להשלמת כספי הביטוח הלאומי. זה יכול להיות פתרון סביר אם הוא יהיה קבוע ומוגדר בחוק. ברור שזה יהיה על חשבון משהו וחלק מחלוקת העוגה הלאומית. בסופו של דבר, חלק מהכספים של קצבת זקנה בגובה כפול, יחזרו למשק בצורת קניות רבות יותר וצמיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה סיבות, לא רק כלכליות, להימנע מלדון אזרחיות ותיקות ל-22 שנות פנסיה בממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש מסכים איתך. מה עושים עם הנפלטות וגם הנפלטים משוק העבודה בגיל 62 ? כשמחליטים בדנמרק להעלות את גיל הפנסיה זה לא רק להעלות את גיל הפנסיה. האוצר רצה להעתיק את שיטת שוק העבודה הגמיש בדנמרק; אפשר שם לפטר כל אחד מהיום למחר. הוא רצה להעתיק רק את האפשרות לפטר- לא את שוק העבודה הדני. כך גם עם העלאת גיל הפרישה. דרך הפעולה הנקודתית מאד נוחה לאוצר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |