|
||||
|
||||
הטעם הוא להבהיר לפלשתינים שהם לא יכולים לבחור לעצמם מנהיגים/הנהגה שישראל לא יכולה לחיות איתם. אני מסכים שממשלה שתוקפת את אבו מאזן יותר מאשר את החמאס, יש לה בעיה בתחום הזה. אבל, כפי שאתה אוהב להזכיר, האינטרס של ישראל לא משתנה בגלל זה. |
|
||||
|
||||
הבחירות ברצועה היו טעות שנכפתה על ידי ממשל בוש אבל אי אפשר לומר שהן לא היו הוגנות ולישראל אין זכות להתערב בבחירה הפנימית של הפלסטינים. מה גם שהתנערותה של ישראל ממהלך מדיני והחלשתה את אבו-מאזן תרמו לזה. מכיוון שהחמאס שולט בעזה ובעל תמיכה חזקה בחברה שם כל הסדר חייב לכלול גם אותו. האלטרנטיבה היא עוד הרוגים מיותרים אבל זה לא חדש אצלנו. |
|
||||
|
||||
ודאי שלישראל אין זכות להתערב בבחירה פנימית של הפלסטינים, השאלה היא האם לישראל הזכות להתייחס לעם הפלסטיני בהתאם לבחירה שעשה? קרי, האם לעם הפלסטיני יש אחריותיות כלשהי על מצבו? האם ישראל מחויבת לקבל כל שלטון שהפלסטינים יבחרו על עצמם, גם אם הלה מכריז על רצונו להשמידה (וגם פועל על פי צו זה)? מעבר לכך, אין הוכחות להתנערות כלשהי של ישראל ממהלך מדיני ואיני יודע כיצד ישראל מחלישה את אבו-מאזן (ולא העובדה שהוא עודנו נשיא לאחר שלא נערכו בחירות למעלה מעשור). הסדר מבחינת ישראל חייב לכלול פירוז מלא ומוחלט של הרצועה + איו"ש, אין לישראל מה לשאת ולתת עם ארגון מזוין שמתכוון להישאר כזה גם לאחר הסכמים/הסדרים כאלו או אחרים. |
|
||||
|
||||
פירוז מלא? ומה יקרה כשהבחורים הטובים מהג’יהאד האיסלמי ינסו להרים ראש? |
|
||||
|
||||
פירוז מלא אומר שהג'יהאד לא קיים או שגם הוא פורז. אם תשאל איך הוא לא קיים אז זו החלטה שהפלסטינים יצטרכו לקחת, ישראל היא לא אמא ולא אבא. |
|
||||
|
||||
השאלה היא מה קורה אם הג’יהאד לא רוצה להתפרז וממשיך לצבור נשק גם לאחר פירוז? מי אוכף עליו את הפירוז? יש מודל אחד שקיים היום: מי שאוכף את הפירוז הם חיילי צה״ל שנכנסים מדי פעם למקומות שונים בשטחים. יש לך רעיון טוב יותר? |
|
||||
|
||||
אני חושב שלא נצטרך להגיע למצב בו הג'יהאד ממשיך לצבור נשק לאחר פירוז של שאר הארגונים ברצועה + יו"ש כי הארגונים החזקים יצטרכו לגרום לארגונים החלשים להתיישר,. מה גם שלא מדובר בישראל בלבד, אלא גם מדינות אחרות יתנו התחייבויות וערבויות למיניהן, כוח בינלאומי כלשהו, משהו. הציפייה שצה"ל יפתור בעיות פנים-פלסטיניות היא לא מציאותית (ואולי הציפייה לפירוז מלא היא גם כזו) ובמקרה כזה הפלסטינים יכולים לשתות את הים של עזה. אם העם הפלסטיני רוצה מדינה, הוא צריך לדאוג לזה, לנו יש כבר אחת והיא לא תיעלם. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מהי הגדרתך לפירוז אם הארגונים החזקים (הארגונים החזקים? הצבא? המשטרה?) הם שיצטרכו לאכוף את מרותם. מהי הגדרתך לפירוז? |
|
||||
|
||||
לא הייתי ברור מספיק. דיברתי על פירוז הדרגתי. הפלסטינים רוצים הסדר, מבחינת ישראל הצדדים במסגרת ההסדר מחוייבת לאי-הפעלת אלימות כלפי ישראל ולזה הפלסטינים צריכים לדאוג. יתכבד החמאס/פת"ח או כל ארגון אחר לפרז את הרצועה + יו"ש וכל ארגון מזוין שאינו מתיישר עם הרוח המפקד ואז תכנס ישראל להסדר כאשר בסופו הרצועה + יו"ש יהיו איזורים מפורזים (למעט כוחות שיטור פלסטיניים ובינלאומיים) צבאית. האם לדעתך ישראל יכולה לחיות עם ארגונים חמושים וללכת להסדרה/תהליך שלום כלשהו שבסופו של התהליך הם ישארו חמושים? |
|
||||
|
||||
כלומר: הפלסטינים מקבלים רובים? אם לא: איך הם יכולים לאכוף את הסדר בשטחים? |
|
||||
|
||||
הם לא מקבלים, כבר יש להם. אלא אם כן החמאס/פת"ח שולטים בפרחים ושוקולדים. |
|
||||
|
||||
אבל אתה דורש לפרז: להוציא נשק שכבר יש שם. |
|
||||
|
||||
נכון.לא אמרתי קודם לפרז ואז ללכת להסדרה כי אז זה אומר שצה''ל יצטרך לעשות את העובדה השחורה ולא לזה אני מייחל. שהפלסטינים שרוצים מדינה יעשו את העבודה השחורה. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבין בדיוק מהו המצב הרצוי מבחינתך. איך הוא לעומן ריבונותה ורמן חימושה של הרשות כיום? |
|
||||
|
||||
ובכן ספירת מלאי: לישראל אין זכות להתערב בבחירה הפנימית של הפלסטינים. מכיוון שהחמאס שולט בעזה ובעל תמיכה חזקה בחברה שם כל הסדר חייב לכלול גם אותו. עכשיו רק נשאר לך לשכנע את מטורפי החמאס לכלול את עצמם בהסדר. |
|
||||
|
||||
החמאס הוא זה שהתחנן לכל אורך חודשי המתיחות להפסקת אש וישראל היא זו שדחתה את זה אלא כשזה איים לגלוש מעבר למצב הקיים וגם אז ביצעה פעולה צבאית שהחזירה את המצב הרע על כנו. עכשיו רק נשאר לך להחליט מי המטורף כאן. |
|
||||
|
||||
החמאס לא מכיר במדינת ישראל ולא מוכן לשום שיג ושיח איתה. כל ההסכמים עם החמאס נעשים בחסותה של מדינה שלישית ולא ידידותית במיוחד. הפעולה הצבאית העלומה האחרונה היא פרי הילולים של מדיניות ה''נצחונות'' המטורללת מבית מדרשם של בנט, שקד וליברמן (''תנו לצה''ל לנצח''). ההחלטה לשחרר את צה''ל מפיקוח מדיני-אזרחי על יזמות לפיגועים בגורמי טרור היא החלטה מטומטמת ואסונית, שעברה מתחת לראדאר הציבורי רק בגלל שאף אחד לא חושב שאייזנקוט פחות אחראי מנתניהו, בנט ושות'. לגבי מידת הטירוף של הצד הישראלי, אני לא האיש להתווכח איתך על כך. |
|
||||
|
||||
יש החלטה לשחרר את צה"ל מפיקוח כנ"ל? איך אתה יודע על זה? |
|
||||
|
||||
לא. אין לי משהו כתוב ומסודר להראות לך. יכול להיות שקבלתי את הרושם הזה מדיווחי כתבים צבאיים בערוצי החדשות. לא מדובר בהסרה גורפת של הפיקוח הא זרחי על פעולות צה''ל, אלא במתן שיקול דעת לפיקוד הצבאי הבכיר על העיתוי של פעולות פגיעה וחיסול של חוליות טרור ומחבלים בכירים העוסקים בתכנון פיגועים ללא צורך באישור מדיני. ההסבר שניתן היה כי במקרים מסויימים המתנה לאישור מדיני תפספס את ההזדמנות. ללא משהו כגון זה, קשה מאד להסביר את ניסיון החיסול שכשל לפני מספר ימים, בזמן שממשלת ישראל כל כך זקוקה להרגעה. זה נראה כמו ניצול הזדמנות שאושר ע''י מפקד צבאי באזור ולא ע''י הקבינט המדיני-בטחוני למשל. במצב הרוח הליברמני-בנטי של ישראל, תהליכים כאלו נתפסים כסבירים, אבל ביחס למצב ולסכנות בישראל זה גובל בהפקרות ואובדן שליטה. |
|
||||
|
||||
באיזה ניסיון חיסול מדובר? |
|
||||
|
||||
בחיילי צה"ל שנחשפו באזור חאן יונס לפני שבועיים, בפרשה בה נהרג סא"ל מ. אז דובר במדיה על ניסיון חיסול של מישהו. היום פורסם לפי ה"שרק אל אאוסט" הלונדוני כי החוליה שהתה שם במשך שבועות ורק נתגלו ע"י אנשי החמאס בעיתוי הלא נוח של המו"מ על ההסדר. מה שמוזר הוא שצחי הנגבי השתמש בפרשה הזו כדי להצדיק את הסבב האחרון של החמאס. יכול להיות שגם הוא לא בדיוק יודע על מה הוא מדבר ולא רק אני או ה"שרק אל אאוסט"? בכל מקרה, אם הטענה האחרונה נכונה, אז זה לא רלאבנטי למה שטענתי (ןירדן שאל בתגובה). בזמנו בתגובה לאחד מן הגלים החוזרים על עצמם לעייפה של "תנו לצה"ל לנצח", טען מישהו שהקבינט העביר לצה"ל את הסמכות להחליט על פעולות סיכול וחיסול מסויימות ללא צורך באישור מדיני. אני לא זוכר מי זה היה. אולי אחד מן השרים הנוטים לחרוץ לשון בעניינים לא להם (גלעד ארדן?). האפשרות הזאת, של הורדת סמכויות, נשמעת הגיונית בנסיבות מסויימות. אבל בנסיבות ובהרכב השחקנים של מדינת ישראל, זה מהלך מטופש ומסוכן. |
|
||||
|
||||
חמס הוציא תחילה הודעה שמטרת הפעולה הייתה להתנקש באותו בכיר של הג'יהד שהיה בין הרוגיהם. אחר כך הוא הפסיק להפיץ גרסאות ונראה שאין לו מושג כמו לכולנו. דובר צהל פרסם אחרי הודעתו הראשונית של החמס הודעה לפיה מטרת הפעולה לא הייתה התנקשות וגם לא היתה חטיפה, וזה גם נראה לי מאד הגיוני. לכן מוזר שכל כך הרבה זמן אחר כך אתה קורא לפעולה "ניסיון החיסול". כלמר, אתה מוסיף ל"העברת הסמכויות" שאין לך שום אסמכתא להוכיחה גם "ניסיון חיסול" שלפי כל הסימנים לא היה ולא נברא. ולשם מה? כדי להמרחיש את ה"אווירה הבנטית ליברמנית". אגב, ככל המדובר באווירה "ליברמנית" נראה לי שליברמן לא יצר שום אווירה מהסוג הזה בעת שכיהן כשר הביטחון. הוא ישב שם בשקט ונתן לחברה לפעול כרצונם, בניגוד לאווירה שיצר כשהיה באופוזיציה. כל סיפור התפטרותו, בדיוק כמו סיפור אי היכנסו לקואליצית הימין בתחילה, הכל קשור במניפולציות שמטרתן ניסיון התחזקות אלקטורלית כשריח בחירות עולה לאוויר. בזמנו אמרתי שהוא הפוליטיקאי הכי מאוס עלי, ובסיפור התפטרותו הוא מחזק את דעתי עליו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |