|
א. אני לא מציפור שיר, אני מכלי ציור. ב. אני גם לא מבינה במיוחד בדיני תעבורה, אבל אם נשאלתי - סעיף 3 נראה לי מופרך בראש ובראשונה כי הוא רחוק מאד מעולם התוכן של עבירות בנשק. חוק העונשין מגדיר נשק רק בהקשר לסעיף "עבירות בנשק" שמופיעות תחת החלק של "המרדה"1 בשאר החוק לא מוגדר משהו נשק, אבל ההתייחסות אליו דומה. מעבר לכך, כדי להשיג את המטרה של הרתעה מנהיגה בשכרות מספיק להגדיל את האכיפה ולהחמיר את הענישה. אמנם מפספסים ככה את התועלת התודעתית של "כשאתה נוהג שיכור אתה מחזיק נשק קטלני" אבל לדעתי זו תועלת מינורית ביחס לבעיות וקמפיין ציבורי מוצלח יכול להשיג תוצאה דומה-כמעט-זהה. ג. כבר היום חוק העונשין (סעיף 34ט) קובע שפעולה במצב שכרות (שאדם נכנס אליו מרצונו) משנה את נטלי ההוכחה2. אני לא פליליסטית אז אין לי כלים להסביר במדויק מה הפער בין ההצעה שלך למצב הקיים.
1 סעיף 144: (1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה; (2)כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949;(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה". 2 סעיף 34ט: (ב)עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.(ד) בסעיף זה, "מצב של שכרות" - מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
|
|