|
1. כבר שאלתי פעם מה יעשו שני כלבים שייפגשו, וגם עניתי: יָרִיחוּ תחילה. זה שאתה לא משנן את החוכמות שלי מאד מאכזב. טענת שם שהתגובה המצופה מישראל תמנע את הצורך להשתמש בה, ואני טוען בערך אותו דבר כאן. אני משוכנע שהכמות של אלה שנכנסים לשוק עמוק ומתאוששים ממנו רק אחרי כמה שעות/ימים או כמה כוסות וודקה תפחת בהרבה אם הצעתי תיושם. אולי אקבל פרס נובל לפסיכיאטריה. 2. טרחתי לדבר על הפיתוי לברוח לא בגלל שאתה אמרת פעם משהו אחר אלא כדי להסביר את עמדתי. ההצעה שלי מגיעה בגלל שהפיתוי לברוח גדול במיוחד עבור מי שנוהג תחת השפעה. נהיגה בשכרות+בריחה ממקום התאונה הם כמעט כמו ברק ורעם. 3. בתחום הפסיכולוגיה-פסיכיאטריה לא קשה למצוא מומחים ו"מומחים" שיעידו על כל מה שאתה רוצה, מזיכרונות ילדות מודחקים ועד אי-שפיות זמנית. 4. כל הרעיון הוא שהנהג לא צריך לשאול את עצמו אם הוא חשוד בנהיגה בשכרות כי כבר כיום כל נהג שעושה תאונה חשוד בכך ואמור להיבדק ע"י המשטרה (אלא אם הנדרס נקרא גל בק שאז יש פטור). מאחר וכך , ההצעה שלי אומרת שהפוגע יידע שבריחה ממקום התאונה לא תפחית את החשד הזה אלא להיפך. 5. כן, בשיטת המשפט בכל העולם המערבי קיימת חזקת החפות, וטוב שכך. אני מציע לבטל אותה בנסיבות מיוחדות. 6. אני לא מעוניין לזלוג לשאלות משפטיות קשות אחרות כאן. אני חושב שמכת הנהיגה בשכרות ראויה לטיפול משל עצמה. הבעייתיות במשפטי הטרדות מיניות ואונס שונה. 7. ניסיתי לנמק את הסיבה להצעתי. מותר לך לא להסכים איתי גם בעניין זה.
|
|