|
||||
|
||||
לא היה שום קורס מטפלות בראש העין. מדובר בקורסים למטפלות שנערכו בשנים 49-54 במוסד לאם ולילד של ויצ"ו ברח' קינג ג'ורג' בת"א. רוב הקורס היה עבודה מעשית שבמסגרתה נשלחו התלמידות לפי תורנות לעבודה בכמה מקומות , ביניהם מעונות התינוקות התימניים במעברת ראש העין וביה"ח של הדסה שם. מה שתמר קפלנסקי מידיעות אחרונות וחבריה מעמותת עמר"ם לא טורחים לציין, זה שהמוסד שהזכרתי נועד לטפל בילדים שנועדו לאימוץ. המטפלות טיפלו בילדים, אבל האימוץ בוצע ע"י עובדות סוציאליות. המטפלות והאחיות שעבדו שם לא היו אמורות להכיר את ההורים המאמצים. ע"פ העדויות, במוסדות בראש העין (ביה"ח ומעונות התינוקות) עבדו מדי פעם אחיות מתנדבות מארגון הדסה בקנדה וארה"ב. בשנים 1996-1997, עוה"ד יוסי יוסיפוב, החוקר של ועדת כהן-קדמי, הועדה הממלכתית לחקר הפרשה, איתר וערך רשימה של 65 משתתפות בקורסים האלו וראיין כמעט את כולן. רבות מהן זומנו ומסרו עדות בפני הועדה. הדו"חות ופרוטוקולי העדויות נמצאים באתר של ארכיון המדינה כחלק ממסמכי ועדת קדמי. כמו כן העידו בפני הועדה שרשבסקי מנהל מוסד ויצ"ו הנ"ל ורלה בן יעקב האחות הראשית. כמו כן אפשר לראות את עדותו של ד"ר מנדל מנהל ביה"ח הדסה בראש העין ועדויות של אחיות שעבדו במוסדות שהוזכרו (למשל רות מרלינג). אותה ועדה קבעה שלא היתה חטיפה ממסדית או מאורגנת. כמו כן הועדה (כמו קודמותיה) לא מצאה ראיות אפילו למקרה אחד של אימוץ לא חוקי או חטיפה של ילדים. חשוב לציין שהעדויות של המטפלות בועדה כללית די דומות לעדות במאמר של קפלנסקי. כל מה שצריך לעשות זה לנקות מן המאמר את ההשערות ההתרשמויות והפרשנויות של העדה ובפרט של קפלנסקי וחבריה בעמותת עמר"ם. הנקודה החשודה ביותר במאמר היא הסיפור כיצד לפתע לפני 5 שנים התחילה שושנה שחם לדבר על הפרשה. הפעילות של הכנופיה של עוזי משולם בשנות ה-90 העלו את הפרשה למקום גבוה בעניין הציבורי ואח"כ הוקמה ועדה ממלכתית לחקר העלמות ילדי תימן שפעלה בשנים 1996-2002. לאור המאמצים הגדולים שעשה יוסיפוב לאתר ולהעיד את המטפלות, קשה להבין מדוע לא מסרה את עדותה אז לועדה. דבר זה אפשרי. מדו"חותיו של יוסיפוב עולה שרוב המטפלות לא ששו למסור עדות. מן העדויות שגבתה הועדה עולה שהמטפלות בזמן אמת ידעו מעט מאוד והתעניינו עוד פחות בילדים שטיפלו בהם. לאחר 50 שנה שחלפו, לא היה לעדות יותר מדי מה למסור. צריך לזכור שהמטפלות עבדו רק שבועות ספורים במעברת ראש העין מתוך הקורס שנמשך כשנה. בנסיבות אלו, מן הסתם הן לא ששו להסתבך עם חסידי משולם. תמר קפלנסקי וחבריה בארגון עמר"ם (ממשיכי דרכו של עוזי משולם) מתמחים בחימום אטריות קרות מעין אלו והעלאתן שוב ושוב כחדשות טריות (ע"ע פרשת שולמית מליק). העדות ה"חדשה", כפי שהיא נמסרת במאמר היא חסרת ערך. אין שמות מקומות וזמנים מדוייקים. קשה מאד לאמת או להפריך אותה. מן המאמר אי אפשר אפילו להבין אם האימוצים התרחשו בבתי התינוקות בראש העין או במוסד בת"א (כפי שעולה מן העדויות בועדה). בעיני קפלנסקי זה כמובן לא חשוב לברר איך ומדוע שושנה שחם הצליחה להתעלם מן המהומה הציבורית בעניין זה ודוקא לפני 5 שנים לפתע החליטה למסור עדות. אני כלל לא אתפלא אם יתגלה בהמשך שלמעשה היא כבר רואיינה ב-1996 ע"י יוסיפוב ולמעשה אין בעדותה שום דבר חדש (ושוב עיין בפרשת שולמית מליק). יחד עם זאת, לא אוכל לכעוס עליך, אם תבחר להאמין דוקא לקפלנסקי וחבריה ולא לועדת קדמי. אחרי הכל, 17 ח"כ בחרו לעשות כך. מהם אני בהחלט מצפה לדעת טוב יותר במה הם תומכים. |
|
||||
|
||||
תודה על התגובה המפורטת. אלמלא ההזמה שלך קל היה להאמין למוץ שמפזרים בנושא במחזוריות. |
|
||||
|
||||
תודה לאריק ובפרט תודה גם לך. תגובתך מאד חשובה לי. אני מצרף כאן 2 מסמכים הנוגעים לעדותה של המטפלת שושנה עופר (גלאס) בפני הועדה: http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b0717... אני מצאתי עוד כ-4 עדויות בפני הועדה של חניכות בקורס המטפלות של ויצ"ו ת"א (היה קורס מקביל בויצ"ו ירושלים ואאל"ט גם באומנה -נעמ"ת חיפה).http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b0717... העדות האחרות שקראתי כלל אינן מזכירות את מעון התינוקות במעברת ראש העין, בין מפני שאינן זוכרות ובין מפני שבאמת לא היו שם (הלימוד המעשי היה ב 4-5 מוסדות שונים לפי תורנות ולא בהכרח כולן נשלחו לראש העין). בהקשר זה חשוב להוסיף שמעון התינוקות בראש העין היה מעין סניף של ויצ"ו ת"א. ניהלה אותו לפחות תקופה מסויימת האחות רלה בן יעקב שהיתה בערך ה"סגנית" של מנהלת ויצ"ו ת"א, גב' אריאלה קיש, ואח"כ המנהלת המקצועית שם. כמוכן התרשמתי שרלה בן יעקב היתה גם המנהלת של קורס המטפלות בת"א. נקודה חשובה לציון היא ההבדל המשמעותי בין כל העדויות שנשמעו בפני הועדה בשנת 1997, לבין העדויות שמציגה עמותת עמר"ם (למשל דרך תמר קפלנסקי ynet) נניח בשנתיים האחרונות. בעדויות של עמר"ם העדות מדברות בביטחון גמור ומזכירות תינוקות תימניים שנעלמו בתוך יום והורים שבאו לחפש אותם. בעדויות לפני הועדה ניכר שהעדות זוכרות מעט מאד פרטים ספציפיים. הן אינן זוכרות שמות של אנשי צוות ומנהלים, שמות המקומות והמוסדות, או אפילו שמות חברותיהן לקורס. למעשה אף אחת מהן אפילו לא מוכנה להתחייב שהיו תינוקות תימניים. כאשר חברי הועדה חוקרים בדבר ילדים שנעלמו בין לילה, כמה מן המטפלות הסבירו כך: הן היו מגיעות בבוקר (אחת או שתיים) וכל אחת קיבלה לטפל בתינוקות בחדר זה וזה וזה (10-15 תינוקות). לטפל משמע לרחוץ, לחתל, להאכיל, לתת תרופות, לנקות ולשטוף את החדר. בד"כ היה צריך להזדרז כדי להספיק אח"כ לשיעור או למבחן. למחרת יכלו לקבל חדרים אחרים. כך שגם אם ילד היה נעלם מיום ליום, הן כלל לא היו מרגישות בכך. חלקן זכרו שלכל ילד היה תיק ניירות ובו שמותיהם, אבל הן לא זכרו שמות תימניים ונראה שלא בהכרח אפילו ידעו את השמות. זה לא נראה לי סביר, שדברים שנמחקו מן הזכרון, כעבור 20 שנה לפתע מופיעים בבהירות ובהחלטיות. בפרט שהמשותף בשתי סוגי העדויות הוא העדר כמעט מוחלט של פרטים הניתנים לבדיקה כראיות. יש לי הרגשה ברורה שהעדויות המוצגות בתקשורת ע"י עמר"ם ודומיה דרך תמר קפלנסקי, דליה בן שימול וכיוב' מתודרכות ומוטות באופן חזק מאד ע"י העמותה. עולה על הדעת שעוד יתברר שהעדה שושנה שחם דיברה על חוויותיה במוסדות הילדים של ויצ"ו בת"א (בקינג ג'ורג' ובקריה) ואת החיבור למעון התינוקות בראש העין בכלל עשו עמר"ם וקפלנסקי. במקרה כזה אני חושב שיש כאן מקום לתביעת דיבה נגד עמר"ם. ובכלל נראה לי שהדבר האפקטיבי היחיד שניתן לעשות כנגד עלילת הדם המתמשכת הזו, זה תביעת דיבה. בד"כ המדינה היא שצריכה להגיש את התביעה הזו, אבל מסיבות פוליטיות ואלקטוראליות זה לא יקרה. לכן למרבה הצער , כדי שזה יקרה, אנשים פרטיים יצטרכו לעשות זאת. מעניין לדעת מה הסיכויים לזכות בתביעה כזו מבחינה משפטית? נקודה אחרונה נוגעת למפלגת העבודה (המחנה ציוני), היורשת של הנהגת המדינה בשנות ה-50. היא בעצם שנושאת באחריות ומואשמת במה שקרה שם (אעפ"י שענייני האימוץ דאז נוהלו ע"י משרד הסעד שהיה בשליטת פועלי אגודת ישראל). אפשר להצדיק את ההמנעות המוחלטת של מפלגה זו מהגנה על אבותיה בעניין זה, מסיבות אלקטורליות. אבל נראה לי שההתייצבות המתרפסת/מטופשת של הרצוג ויחימוביץ לצד המעלילים, הופכת את המפלגה הזו ללא ראוייה לבחירה. עם כל הסימפטיה לאבי גבאי (שנראה אדם ראוי בהחלט), אני לא חושב שאפשר להצביע בעד המפלגה שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |