בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 08/06/18 6:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היום אחה"צ התנגנו אצלי ברדיו באוטו זה אחר זה "לא חשבתי שתלכי ממני" של כספי, "הלילה" של ארז הלוי, ו- I Love You More Than You'll Ever Know של BS&T. כמובן שמיד נזכרתי בפתיל הזה שלנו. עורכים מוזיקליים, כידוע, הרבה פעמים משבצים שירים כך שיש איזשהו קשר בין שירים סמוכים ברצף. הקשר בין לחש"מ ל"הלילה" די ברור (כספי הפיק את כל האלבום ההוא של הלוי), אבל לקח לי זמן לגלות את הקשר לחוליה הבאה - המהלך ההרמוני (הלא טריוויאלי) בשורה הפותחת של "הלילה" ("הלילה אנגן לך בכינור אדום") הוא אחד לאחד המהלך ההרמוני בשורה הראשונה של הפזמון של ILYMTYEK (המילים של שם השיר, עם "בייב" באמצע). וגם קיבלתי תשובה לשאלה שמטרידה אותי אותי קלות מזה כמה ימים: הייתי לאחרונה (בפעם המי יודע כמה) בהופעה של מיקי שביב, שהוזכר גם הוא בדיון הזה, והוא וההרכב שלו ניגנו ביצוע בלוזי ל"בדד" של זוהר ארגוב. הם השחילו שם, בקריצה, איזשהו מהלך של בס + גיטרה + תופים שהושאל מקטע מפורסם שלא הצלחתי להיזכר מהו. אז זה המהלך שמופיע בין "If I ever leave you" לבין "you can say I told you so", על ההתחלה של ILYMTYEK (עם אורגן במקום גיטרה במקור). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת הדיוט: אם אני אקח רצף אקראי של ארבעה שירים מאותם השנים בערך, לא תצליח ליצור מהם שרשרת הגיונית עם קשר דומה בין כל שני שירים סמוכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לא. אבל אני חושב שאני מבין אותך, ומציאת הקשרים האלה היא באמת קצת כמו לראות צורות בעננים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי לשמוע גם, אבל יצאתי מהאוטו באמצע "הלילה" ולא זכיתי ליהנות מ BS&T. תודה על הקישור שהזכיר לי את השיר הענק הזה שלא שמעתי מזמן, ולבטח תרם השראה לכותבים רבים. בכלל 88 השתפרו מבחינתי מאוד. לפני שלשה שבועות הם השמיעו בזה אחר זה את Back to Black של ACDC ו Enter Sandman של מטאליקה והזימו טרוניה ישנה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדקתי באופן מסודר, אבל אני חושב שהבעיה עם 88 הנוכחית מתבטאת בעיקר בשעות הבוקר עד אחר הצהריים: גלגל"ציות מבאסת, כמעט בלי שמץ הרפתקנות. אם כבר שומעים רוד סטיוארט מוקדם, זה תמיד יהיה In a Broken Dream, ואם שומעים ג'ניס ג'ופלין, זה כמעט תמיד יהיה Me and Bobby McGee או Piece of My Heart. בערב ובלילה הרסן של העורכים כנראה פחות הדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החזרה על אותם 2-3 שירים של יוצרים עם קאנון ענק מפריעה גם לי, מאוד. לאחרונה חסר לי גם ביטלס. היו כמה שנים שהביטלס יצאו כבר מהאף, אבל עבר מספיק זמן. אני מתחיל להתגעגע ל Strawberry Fields ו Here Comes the Sun (אחד משירי הבוקר, אם לא ה...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא את HCtS נדמה לי ששמעתי שם יותר מפעם אחת בחודש-חודשיים האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום מוקדם בבוקר שמעתי ב-88FM את Oh My Love של לנון, שאני מכיר ככה ככה. בסוף השיר התחיל קטע אינסטרומנטלי שלא היה מוכר לי בכלל, ואחריו תוספת של בית חדש, עם מלודיה אחרת לחלוטין. לקח לי כמה שניות טובות להבין שלא מדובר בתוספת גנוזה לשיר שסוף סוף רואה אור, אלא בשיר אחר לחלוטין, של שון לנון - Parachute - שהעורכים שיבצו מייד בסוף השיר הקודם. הסולם אותו סולם, הטמפו מאד קרוב, ה-feel הכללי דומה, וגם הקול של שון לנון מאד דומה בשיר הזה לקול של אבא שלו. זה היה אקט מכוון מצד העורכים, מן הסתם, ואני תוהה עד כמה שון לנון היה מודע לדמיון כשהוא הקליט את השיר שלו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |