בתשובה לדב אנשלוביץ, 20/09/18 14:13
ימותו הקנאים 701691
אם אתה רוצה השוואה אירופית:
הקבוצה הזוכה בפרויקט מנהרת התעלה [ויקיפדיה] הוכרזה בינואר 1986. הקבוצה הורכבה מחמש חברות בניה אנגליות וחמש צרפתיות, שני בנקים אנגלים ושלשה צרפתים.
הפרויקט אושר על ידי בית הנבחרים הבריטי בפברואר 87' ברוב גדול, וביוני 87' פה אחד על ידי האסיפה הלאומית הצרפתית. הפרויקט כולו מומן מכסף פרטי ולא ממשלתי. זה היה חסר תקדים עבור סדר גודל כזה של פרויקט.

החפירות החלו ב 1988 והפרויקט הושלם בזמן. רכבת משא ראשונה עברה במנהרת התעלה ביוני 1994. החריגה מהתקציב המקורי היתה של 80%. בגלל החריגה הגדולה ואי עמידה בתחזיות התעבורה הקונסורציום סבל מקשיים פיננסיים ובאמצע 1998 ביצע ארגון מחדש של החוב ("תספורת" חובות).

אם כך- פרויקט גדול ומורכב יותר מהרכבת לירושלים הושלם תוך שבע שנים.
ימותו הקנאים 701692
הושלם זו שאלה של הגדרה. הרכבת המהירה באמת הגיעה ללונדון רק ב-‏2007. עד אז בצרפת (ובבלגיה) היה שרות מהיר באמת (300 קמ"ש) ובאנגליה (ממנהרת התעלה ועד ללונדון) המהירות הוגבלה לבערך חצי מזה.
אז התעלה אכן הושלמה תוך 7 שנים, אבל השירות המלא הגיע ללונדון רק 13 שנים אחר כך.
ימותו הקנאים 701708
הפרויקט הספציפי-מנהרת התעלה- היה מוכן בזמן. האנגלים לא התכוננו מראש והצרפתים כן. כפי שציינת הצד הצרפתי פעל ב 300 קמ"ש עד פריז מיום פתיחת המנהרה.
למה ניתן להקביל את "השירות המלא" שאתה שואף אליו? אולי לפתיחת כל התחנות המתוכננות בירושלים? אולי לחישמול הקו עד חיפה?
בכל מקרה, עד חישמול הקו לתל אביב, הפרויקט הספציפי (הקו המהיר A1 תל אביב ירושלים) עדיין אינו גמור.
ימותו הקנאים 701712
למנהרת התעלה, כפרויקט, אין שום תועלת בלי חיבור לרשת המסילות ולערים המרכזיות. סתם מנהרה מתחת לתעלה בלי גישה אליה היא חסרת משמעות. הפרויקט הוא היורוסטאר [ויקיפדיה] והוא, כאמור, הושלם רק ב-‏2007.
לגבי השירות המלא בפרויקט הקו לירושלים, לפי הצהרת רכבת ישראל מדובר לכל הפחות בהשלמת הקו מירושלים להרצליה והפעלה של 4 רכבות בשעה, מה שלהערכתי ייקח לפחות עוד שנה מהיום וייתכן שכדי להפעיל 4 רכבות בשעה יידרש אף יותר זמן מזה (שדרוג של כל מערך האיתות לאורך מסילת האיילון).
ימותו הקנאים 701693
למיטב ידיעתי מנהרת התעלה היא היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. והכלל‏1 הוא שפרויקטים מהסוג הזה בדרך כלל לא עומדים ביעדים שלהם. זה נכון לא רק לישראל, אלא לרוב העולם. זה נכון לשיפוץ של בית, לבניית חומרה או לתכנון תוכנה. כשמדובר על פרוייקטים של בניה ציבורית, מעבר לנטייה של המתכננים לאופטימיות יש גם את האינטרס של הפוליטיקאים לשדר אופטימיות (אחרי הכל, כמדובר על פרוייקט של עשר שנים, בדרך כלל מישהו אחר יהיה זה שיצטרך לתרץ את העיקוב) , והעובדה שפרוייקטים כאלה פוגעים בחייהם של התושבים (בזמן הבניה), העובדים והסביבה. מה שמוביל להתנגדויות שבעבר התעלמו מהם והיום אי אפשר, אבל קשה לתכנן להם ויותר מזה קשה להצדיק את העיקוב לציבור בגללם.

1 יש לו אפילו ערך בויקיפדיה - Planning_fallacy [Wikipedia] (תופעה שהתגלתה על ידי שני ישראלים אבל אין לה ערך בעברית?)
ימותו הקנאים 701707
ימותו הקנאים 701709
מהקישור שהביא דורון:
"מחקר שנערך בשנת 2005 בחן פרויקטים להקמת רכבות שבוצעו בכל רחבי העולם בשנים 1969-1998...בממוצע, תחזיותיהם של המתכננים לגבי מספר הנוסעים היו מופרזות ב-‏106%, והעלות הממוצעת חרגה מהתכנון ב-‏45%."

מנהרת התעלה חרגה מתקציבה ב 80%, מעל הממוצע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים