|
אחרי קריאת הפרק המלא בספר, גם אני אוהב מאוד את החלק הזה ברעיון, אבל מאוכזב מכמה בחינות אחרות.
הם לא נותנים תשובה למי שרוצה יציבות במקום המגורים שלו מעבר לשלושה חודשים - שזה רובנו, אני חושב. אפשר לומר "מי שרוצה יותר יציבות, שישלם", אבל לא ברור לי אם יציבות סבירה תעלה מחיר סביר. אפשר, מאידך, לשנות את הפרמטר משלושה חודשים לשנה - נניח ששנה יציבות זה כבר מספיק כמצרך יסוד, ויותר מזה זה באמת לוקסוס - אבל לא ברור לי מה זה עושה לתחשיבים הכלכליים שלהם.
מעבר לזה, התאכזבתי מהמוטיב המוביל שאמור לתת מוטיבציה להצעה. הם מתארים יזם שרוצה לבנות מיזם תחבורתי בסגנון ההייפרלופ [ויקיפדיה] של אילון מאסק, שדורש בניה על קרקע שבשלב הנוכחי בנויים עליה בתים. בשיטה הנוכחית אין יתכנות כלכלית לפנות את הבתים, אפילו אם הערך הכלכלי של המיזם גבוה בהרבה מהערך הכלכלי של הבתים, כי בעלי הבתים יכולים לדרוש מחיר גבוה כרצונם. כדי לממש דבר כזה צריך הפקעה מצד המדינה, ואת זה אנחנו פחות אוהבים. השיטה שלהם אכן פותרת את זה יפה. אבל, האמנם הבעיה הכלכלית הגדולה של האנושות בימינו היא תת-פיתוח?
|
|