 |
(ועכשיו, אחרי שקראתי את הפרק המלא בספר)
בהצעה של פוזנר וייל מכונית ודירת מגורים דווקא כן משתתפות במשחק, ואפילו חפצים אישיים, רק שהם "מרשים" לרדת באחוזי המס על דברים כאלה כך שתוכל להצהיר על שווי עצום כדי לחסום קנייה עוינת, מבלי לשלם הרבה מס. אני מניח שזה שקול בערך לזה שהדברים האלה לא במשחק.
בנוגע לדירת מגורים, הם לא מציעים משהו מנחם יותר משלושה חודשי חסד ממתן הודעת הקנייה עד הפינוי. בתגובה כאן חשבתי ששכירות היא פיתרון, אבל במחשבה שנייה לא ברור לי איך. אם מרשים השכרה לשנה עם קנס מאוד גבוה על פינוי מוקדם, אז אדם יכול להשכיר את הדירה שבבעלותו לעצמו בשקל אחד לחודש, להצהיר שמחיר הקנייה שלה שקל אחד, ושיש קנס של שלושה מיליון שקלים על פינוי מוקדם של השוכר, והנה חמקנו מרכישה עוינת במחיר שבע אגורות מס. עד כמה שאני יכול לראות, אם אופק פינוי הדירה הוא שלושה חודשים, זו צריכה להיות תקופת ההתחייבות המקסימלית גם להשכרה. אכן, הם אומרים איפשהו במובלע שהרבה יותר אנשים יקנו בעלות על דירת המגורים שלהם, במקום לשכור אותה1, אבל מעבר לזה לא מתייחסים לשכירות.
עוד טכניקה לשבור את השיטה שלהם: אני מצהיר לרשם הנכסים / גובה המס על מחיר נמוך לדירה שלי, ובמקביל מפרסם בפייסבוק שיש לי מין נטייה כזו, יום לפני מסירת הדירה לקונה, לנפץ את חלונותיה וגרוע מזה.
1וזה יתאפשר, הם אומרים, כי מחירי הדירות ירדו מאוד, ומהצד השני השתלומים הסוציאליים הנדיבים בזכות המס החדש יאפשרו ליותר אנשים להרשות לעצמם את הקנייה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש