|
||||
|
||||
נראה לי, אלע"ד, שהנחה לחברי גוף שהוא - הסתדרות המורים או מפלגה1 - זה על בסיס עסקי של הנחת כמויות. ז"א, לא כל מי שחבר ההסתדרות או המפלגה חייב לבטח בחברה שנותנת הנחה, והסתדרות אמורה לשדל את חבריה לבטח בחברה ועל סמך הסיכוי הזה החברה מעניקה הנחה. הנחה לנשים כנשים היא על בסיס אישי ואין כאן את המימד העיסקי של הנחת כמויות מבחינת האישה הספציפית. החברה מנסה למשוך על ידי הגימיק הזה כמה שיותר נשים, אך זה חד צדדי. בדלת הזו אפשר להיכנס בטענה של אפלייה מצד אחד או של סקסיזם מצד שני. |
|
||||
|
||||
אני לא מתחבר לטיעון הזה. הבנקים מציעים חשבון סטודנט או הטבות לעובדי הוראה או הטבות לעובדי הייטק - את זה מצאתי בחיפוש של כמה דקות. זה בסהײכ גימיק פרסומי, לא איזשהו הסכם. בעיני התביעה פשוט התלבשה על חוק האפליה כדי להטפל לגימיק מאד ספציפי. אם ההטבה היתה לנהגים חדשים, זה היה יותר קשה. זה סתם מקרי. |
|
||||
|
||||
זן היתה בדיוק הנקודה שלי. הפער בין הנחה לגוף שמביא כמויות של לקוחות לבין הנחה אינדיבידואלית ע"ס שייכות לאיזה חתך חברתי/ביולוגי/... איפשר לעו"ד לטעון נגד אפליה או סקסיזם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |