|
מה שלא ברור לי בהצעה שלך הוא האם אנחנו משאירים על כנו את החלק שבו המתלוננת צריכה להעיד, ובן אדם (או חבר בני אדם) שאמור להיות אובייקטיבי מקבל הזדמנות להתרשם סובייקטיבית מכנותה.
עכש"י, חלק מאוד מרכזי היום במשפט הוא התרשמות השופט מכנותם של העדים (בפרט המתלוננים והנאשמים). זה עניין בעייתי בלי ספק (בשיטת המושבעים אני מניח שזה יותר טוב), אבל אני חושב שלוותר עליו זה אולי רדיקלי מדי. לאנשים רבים (רוב האנשים?) קשה לשקר, ושקר בסיטואציה "חיה" כמו של בית משפט הוא משוכה גבוהה מדי עבורם; לשקר בהצהרה בכתב שאפשר לעבוד עליה לאט קל בהרבה, והפיתוי לתלונת שווא עלול להיות גבוה מדי.
מצד שני, אנחנו אכן יודעים עד כמה קשה ולא הוגנת היא סיטואציית העדות בבית המשפט עבור מתלוננות על עבירות מין. אם יש מקום להקל לטובתן, במחיר הגברת הסיכון להרשעת שווא בעבירות כאלה, הייתי מחפש אולי תחליף לבית משפט שיהיה ידידותי יותר למתלוננות - למשל ראיון מול קבוצת שוטרות או פרקליטות מטעם המדינה, ואולי אפילו לאפשר סוג של חקירה נגדית של הסניגור, אבל ללא נוכחותו הישירה אלא בתיווך של מראיינות כאלה.
|
|