בתשובה לתשע נשמות, 14/08/18 0:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''ידעו היטב לא להתקרב לשם'' כלומר התקרנפו ושיחקו לידי השיח הימני הדמגוגי ושוב הוכיחו שאופוזיציה אמיתית ושמאל אמיתי קיימים רק משמאל להם. ''להעביר גם מסר לצבור הערבי שאומר איך רצוי להם לפעול'' כלומר להטיף להם מה טוב בשבילם כפי שגזענים ליברלים בעיני עצמם עשו תמיד במהלך ההיסטוריה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם לדעתך קעקוע הקמפיין נגד חוק הלאום טוב לערביי ישראל או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה עורכדינית או שאלה רטורית? כמובן שהוא רע אבל כמו שכבר ציינתי, נתניהו וחבר מרעיו היו מוצאים מקרים אחרים כדי לקעקע את המחאה נגד החוק. עניין הדגלים הפלסטינים הוא ויכוח פנים ערבי (רבים התנגדו להנפת הדגלים בקרב הציבור הערבי) שנופח ע"י ממריצי ההיסטריה כמו העיתון של טמקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז, יש שתי קבוצות כדורגל. מותר להעביר ביקורת על שתיהן. כשאני אומר שהשוער של הקבוצה השנייה תקע גול עצמי, זאת ביקורת לגיטימית מאד על הקבוצה ההיא, והתירוץ ''הקבוצה הראשונה היתה מצליחה להבקיע ממילא'' הוא תירוץ ממש ממש גרוע. עניין הדגלים הוא לא רק ויכוח פנים ערבי כי יש לו תוצאה על המשחק של שתי הקבוצות, שהתוצאה שלו היתה לגמרי גול עצמי. אלא אם תטען שיותר טוב לערביי ישראל עם חוק הלאום מאשר בלעדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר גמור ש-"שמאל אמיתי" יהיה קיים רק משמאל להם. העבודה (סליחה, "מחנ"צ") צריכה להיות ממוצבת כמרכז. היא צריכה להיות מקושרת בתודעת הצבור לדגלי ישראל ולא לדגלים פלשתיניים, להפגנות שבסופן שרים את "התקווה" ולא כאלה שצועקים בהן "ברוח, בדם נפדה את פלשתין". אם רבין היה "מומרצ" לפני הבחירות ב-92 שמיר היה נשאר ראש ממשלה עד סוף ימיו. אתה יכול לקרוא לזה להטיף אם בא לך. אפשר גם לא לעשות את זה, סתם לשבת ולהסתכל איך הם יורים לעצמם ברגל בפעם המי-יודע-כמה. כיוון שאתה חסיד של זה שגם "השמאל האמיתי" היהודי יירה לעצמו ברגל כפי שהוא רגיל לעשות אז זה נראה לך טבעי. אפשר גם "להטיף" רק ליהודים איך הם צריכים לפעול ולא לדרוש כלום מהערבים ולספר לעצמך שרק אתה לא גזען. לך על זה... עד כמה שאדם שיורה לעצמו ברגל מסוגל ללכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה זה מרכז? אותו ימין בצביון מתון יותר? בשביל להוביל אופוזיציה צריך דרך אלטרנטיבית לשלטון (רבין לצד הצהרות ניציות גם דיבר בריש גליי על חתירה להסדר מדיני) ומחנ"צ (על יש עתיד אין כמובן מה לדבר) משתפות פעולה שוב ושוב עם הממשלה וצועקות גוואלד רק כשהיא מגזימה וגם אז לא נאה לה להשתתף במאבק יחד עם האזרחים שלמענם היא כביכול נאבקת וזאת לפני שהונף אפילו דגל אחד. גם להיות העתק של הימין זו ירייה ברגל כי מי צריך אותו כשיש את המקור? "הערבים יורים לעצמם ברגל" הוא דרך הסתכלות מתוך תפיסה מקובעת של הלאומנות ה"מתונה" והאפרטהייד המכחיש שהוא אפרטהייד. כדי לקבל שוויון אמיתי הערבים צריכים להגדיר לעצמם את מטרותיהם (תוך כדי ויכוחים פנימיים כמו במקרה הדגלים) וליצור חזית עם יהודים שואפי שוויון באמת. רק כך יווצרו שינויים ורק כך תהיה אלטרנטיבה אמיתית למדיניות הימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניך אין הבדל בין הליכוד למחנ"צ, כמו שבעיני תומכי ברני סאנדרס אין הבדל בין הילארי לטראמפ ובעיני תומכי ניידר לא היה הבדל בין אל גור ל-W בוש. אז ניידר קיבל תשעים אלף קולות בפלורידה, גור הפסיד בהפרש של 500 קולות והתוצאות ידועות. מי שלא מוכן להתפשר על פחות ממה שבעיניו הוא הטוב ביותר מקבל בפוליטיקה בדרך כלל את הרע ביותר. לא מספיק ליצור "אלטרנטיבה אמיתית למדיניות הימין", צריך גם שהאלטרנטיבה הזו תוכל לקבל מספיק קולות כדי לאתגר את הימין גם בקלפי. חד"ש ייצגה פחות או יותר את תפישת השותפות שאתה מתאר - וחד"ש לא מסוגלת לעבור בכוחות עצמה את אחוז החסימה הנוכחי ונאלצת לרוץ יחד עם בל"ד ורע"ם-תע"ל שרחוקות מהתפישה הזו. לא בדיוק מה שמרעיד את כסאו של נתניהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |