בתשובה לסֵפֶר ''Bar Kamtza. 2007'', 10/08/18 18:16
אסור להאמין לפרשנים של התלמוד - אפילו רק לחצי מההזיות שלהם 701068
כתבתי שאני מחפש דוגמה למקום שבו [יוסף] קארו לא הכיר את התלמוד. אם קמצא ובר קמצא היא הדוגמה החביבה עליך: אתה יכול להדגים איך היא מוצגת בתלמוד ואיך היא מוצגת בצורה שונה אצל קארו? או לחילופין: כל דוגמה אחרת.

את הקישור הצעתי כחלק מהמלצה כללית וכדרך אגב על ספר. היא לא קשורה ישירות לנושא הדיון ואתה יכול להתעלם ממנה לצורך העניין.
אסור להאמין לפרשנים של התלמוד - אפילו רק לחצי מההזיות שלהם 701072
אין לי דוגמא של אי-הכירות של רב קארו עם התלמוד - יותר מזה, הוא אם אינני טוע היה מתייחס לכל מילה במסכתות שהיו ברשיתו ולכן קשה לי לחשוב שהוא לא היה מכיר (קרא) משהו. אבל אני דיברתי על הדבר שהוא הרבה יותר חשוב ומסוכן בשבילנו: אני הזכרתי את רב קארו רק בשביל לדגמן את העובדה הכללית שמסכנת את האומה שלנו כבר במשך לפחות 1000 שנה (מאז הפרשנות של רש"י לפחות). אני מדבר על חוסר הכירות שלנו עם התלמוד עקב אי-הבנה של הפרשנים של התלמוד. אנחנו לא מכירים את התלמוד האמיתי כי אנחנו קוראים לא את התלמוד אלא קוראים את הפרשנות של אלה שלא הבינו את התלמוד. אני אסביר את הרוסית שלי עוד פעם - ולא פעם אחד! - כי אנחנו ממש לא מסוגלים לא רק רוסית אלא הנושא הוא כל-כך מוזר ולא יומן בעינינו שנדרשים הרבה שעות של רוסית תלמודית הזאת כאשר מספרים בה על כך שאנו לא מכירים את התחתונים שלנו...לא מכירים את האף שלנו - לא מכירים את עצמנו והשורש של עצמנו - והוא ממש לא התלמוד גם אם יש בינינו כאלה שמכירים את הקשר בין "שולחן ערוך" לבין התלמוד.
בגלל שמסיבה לא מובנת לי אתה מסרב להוריד קבצי וורד מאתר של גוגל אז די קשה להציע לך חומר כאן. אולי תרצא רק לקרוא (לא להוריד) את הדוגמא אי-הבנה של התלמוד - כאן: http://cafe.themarker.com/post/3000003 . {דרך אגב, ליד הדוגמא הזאת ישנה דוגמא שלא יכולה להיות הדוגמא שאתה מחפש אותה, אך בכל זאת היא הדוגמא של אי-הכירות של כמעט כולם עם מה שכתוב בתלמוד (אך בתלמוד ירושלמי ולא הבבלי) - http://cafe.themarker.com/post/3000021 }.

(בקשר לקישוריוֹת - שלי אשר הצעתי ושלך אל מאמרו של ר' פרסיקו: אני התייחסתי לנושא הקישוריות בגלל שביקשת לא להשתמש בחומרים שהוצאתי מהמקור (ספר Bar Kamtza. 2007) בשביל לאפשר עיון נקודתי בדוגמאות קצרות - ואז שאלתי: מה היא הסיבה שאתה מפחד להיכנס לאתר שיטוף קבצים שממוקם בשרטים של גוגל (!) ובכל זאת משתמש בקישוריות בשביל להציע חומר לאחרים? זו המהות של שאלתי בנושא.
בקשר למה שאמר ר' פרסיקו במאמר שהצעת לי: לא הייתי מודע לקיומה של ביקורת כלשהי כלפי רב קארו. אבל ישנו הבדל מאוד מהותי – הבדל ממש קריטי בין המשמעות של מילה "הזיות" בפי לבין המשמעות של אותה מילה אצל כל אלה שנבוחים מול ההלכה העכשווית שהושפעה מההתגלויות מיסטיות של מחברהָ. בעיני אין שום בעייתיות בכך שהלכה (כל הלכה שבעולם) תהי מושפעת מהידע ומההמלצות שניתנו לאנושות מהרבדים יותר אנושיים (או, לפחות, יותר חכמים) ממנה – ואין לי שום בעייה לקראו לרבדים ההם בשם "מיסטיים". כלומר, אם לטיפשים של סוף של המאה ה-‏19 היה ברור שהם יודעים את כל הסודות של היקום ושל פיזיקה בפרט – אם להם היה לא נוח משימוש של מישהו בעזרים לא מוחשיים להם, אז שימשיכו החכמים של תחילת המאה ה-‏21 להתייחס לסיבות האלה של הסתיגויות של קודמיהם כאל רלוונטיות להם גם היום.

לי אין בעייה עם מקורות שמימיים כלשהם של הלכה יהודית – כי מבראשית של בראשית של תורה ושל בראשית של היהדות שבה, העצות שמימיות הן חלק די מרכזי (ואף קובע!) של היהדות. אבל לי יש בעייה עם היחס של יהודים אל התלמוד.

אין לי שום בעייה עם הפרדיגמות של התלמוד, עם שפת המשלים שלו: אין לי שום בעייה עם הזיות, התגלויות וקולות יותר גלויות לאוזן של ילדות שונות מהשמיים – זה הכילים של העבודה שהתלמוד מנסה לבצע. אין לי שום בעייה עם ההזיות של דמויות סיפרותיות של התלמוד.

יש לי בעייה עם ההזיות של אלה שמספרים לנו את התלמוד – יש לי בעייה עם מה שהם מספרים לנו על התלמוד כי הם מספרים לא את התלמוד אלא את ההזיות שלהם – ויותר גרוע שהם מספרים גם את השקרים הזדוניים ומגויסים שלהם כאילו זה זה התלמוד. וכאשר הטיפשות, השטויות וההזיות של הפרשנים לא מעוותים ולא מחסלים את העיקר של התלמוד – את הניסיון של מחבריו למנוע את הישניות של השואות ואסונות דמות אלה שהאומה גרמה לעצמה בתחילת המילניום הקודם (בשנות ה-‏70 וה-‏130 עם חורבן של בית המקדש וירושלים) – אם ההזיות של הפרשנים הם תוצאה של טיפשות בלבד והן לא הסילוף מודע וזדוני שמטרתו לחסל את ההומאניות ונאורות של התלמוד ואת הביקורת שלו כלפי האכזריות של האומה – אם ההזיות של הפרשנים הן תוצאה של טיפשות בלבד אז אין לי שום רגישות מוגזמת עליהן. {דוגמא אחת של טיפשוט מצחיקה מסוג זה כבר הבאתי (“מאיפה בא האיסור להניח תפילין בשבת?” כאן: https://goo.gl/2SxSUy) והיא דוגמא טובה של אי-הבנה של מהותו של התלמוד כספר של סאטירה לועגת שגרמה גם לקודמיו של רב קארו לא להבין את הטקסטים הכי ברורים של התלמוד – כי לא רק המיסטיקן קארו לא הבין את התלמוד בגלל שכבר בילדותו הסתירו ממנו שזה ספר של סאטירה לועגת}.

אך באופן כללי כל מה שאני קורא להן "הזיות" זו לא ההזיות המיסטיות של מחבריה של ההלכה העכשוית אלא טיפשות ושקרים (חלקם זדוניים, מגויסים ומחושבים) של הפרשנים – והשקרים הזדוניים של רש"י הם הראשוניים בשרשרת של העיוותים של התלמוד שידועים לי (ולי לא ידוע כלום ממה שיודעים החוקרים המודרניים של הגרסאות והנוסחאות).

ברור לגמרי שמי שלא מבין את הפרק האחרון של מסכת סנהדרין כלגלוג כלפי הציפיה למשיח, הוא לא יבין שתלמוד מדבר על גירוש של שכינה על-ידי היהודים ולא על גלות השכינה – ועקב כך הוא, כמו שמספר מר פרסיקו במאמר ההוא, ינסה בכל כוחו לספר את מה שהוא יבחר במטרה להפוך את האומה למשיחית ובטוחה בעיליונותה לעומת הגויים וכו’: כי יש לו מטרה והוא פועל להשיגהָ...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים