בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 31/07/18 3:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועכשיו לצלילי המצעד, אני נזכר בגיטריסט הכי גדול שאני הכי מתעב: גארי מור! (לפי השיר היחיד שלו שאני מכיר, היחיד שמשמיעים) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבין בקלות למה השיר הזה יכול לעורר אנטגוניזם - יש בו איזה שמאלץ פומפוזי שמקצין סגנון גיטרה מסוים וואז ממשיך ועושה זאת שוב ושוב. ושוב. אבל יש לי ניחוש לא מבוסס, שגיגול יוטיובי קצר יחשוף אותך למגוון יותר גדול של הנ''ל שבטח יצדיק קצת יותר את ההערכה לפועלו. אני גם לא מתלהב מסנטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשבה אחרונה (בלי נדר) בעקבות המצעד: הם אמרו שבתוצאות ההצבעה הניצחון של הנדריקס היה בפער מאוד קטן מפייג' ומקלפטון. אבל באוזני הפער של הנדריקס מכל השאר הוא ענק. וחוץ מזה, מישהו צריך פעם לציין שהוא היה גם זמר אדיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת שוליים הגיטריסטים הגדולים מתחלקים אצלי לשניים- אלו שמנגנים ''מלוכלך'' ובראשם ג'ימי הנדריקס וג'ימי פייג' ואלו שמנגנים ''נקי'' ובראשם דיויד גילמור ומר קנופלר (תודה לפונז) היה מי שאמר שג'ימי פייג' פספס יותר תווים בהופעה בשיר אחד מאשר שגילמור פספס בכל הקריירה שלו. אני חושב שהגיטריסטים ה''נקיים'' שייכים יותר למסורת הבלוז וה''מלוכלכים'' לרוק, אבל יש מספיק דוגמאות הפוכות. לד זפלין עצמם נגנו המון בלוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הפוך, "מלוכלכים" בבלוז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי כדאי לציין כאן את המובן מאליו - הרבה יותר קשה לנגן מלוכלך מלנגן נקי. כעובי שטיח הדיסטורשן עובי הטעויות, הפספוסים וההחלקות שאפשר לטאטא מתחתיו. וזה בלי להוריד כמובן מאיכות ההלחנה והיצירתיות האדירות - עוד לפני הביצוע - של פייג' או הנדריקס, כשאלה של האחרון נדמות כאילו לא מהעולם הזה. בשביל מקוריות כמו שלו צריך להרחיק לאבות המייסדים של הבלוז והרוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי שארתור רובינשטיין (גיטריסט קטן מאד, עד כמה שאני זוכר) כתב בספר שלו שאם היו שמים דלי מתחת לפסנתר הוא היה מתמלא בתווים שהוא פיספס. ושתי האגורות שלי לרשימת הגיטריסטים זה אלווין לי מלהקת Ten Years After שהתאהבתי בו כשראיתי אותו בפעם הראשונה בסרט וודסטוק שהקרינו במרתף של הגמנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להנדריקס יש עוד יתרון גדול על שניהם: הוא מת בגיל עשרים ושבע, ובזאת חסך מאיתנו ומשקלולי המצעדים שלנו את כל הקראפ, הדעיכה, ההתמסחרות, ההזדקנות, ושאר הגועל נפש שמלווה קריירה של חמישים שנה ולא של שבע שנים. ככה שממנו נשארה בעיקר המיתולוגיה, וזו מביסה את המציאות לעיתים קרובות. וכן, הוא היה גם זמר אדיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת הפרסום הוא היה פעיל 4 שנים. (אין על ה60 וה70). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לקחתי מקדם היסטריה לצורך חסכון בזמן גיגול. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |