|
אתה יכול להשוות את זה להרתעה של אכיפה משטרתית של חוקי התנועה. כל נהג נמנע מעבירות תנועה כשהוא יודע ששוטר צופה בו. כל נהג יודע שקיימת הסתברות לא אפסית ששוטר צופה בו גם כשהוא לא רואה ניידת או יודע שיש מצלמה בנקודה מסוימת, ובכל זאת רוב הנהגים מבצעים עבירות תנועה על ימין ועל שמאל (וגם על קדימה ואחורה). לא נראה לי שיש כאן הערכה מסודרת של הסתברויות ושל תוחלת המחיר (שהיא בעצמה מותנית, כיוון שבהסתברות מסוימת הנהג ייתפס שוב ואז העבירה הנוכחית תעלה לו יותר וכן הלאה). יתרה מזאת, לעבירות תנועה רבות יש הסתברות גם לעונש קשה יותר מדו"ח משטרתי עד וכולל מוות של הנהג וגם בני משפחתו אם הם נוסעים איתו, וגם בזה לא די כדי למנוע את העבירות. אותו דבר נכון למדי במקרים רבים של אכיפה מדגמית (מס הכנסה ורישום תקבולים, למשל). המסקנה שלי היא ששעור הדגימה צריך להיות גבוה למדי כדי ליצור הרתעה - גבוה דיו כדי להפוך את הנסיון למנוע פגיעה בפרטיות לחסר-ערך.
אגב, להבנתי מערכות לצילום מסוג זה מרתיעות לא בכך שיש איזה חדר-מצב שבו יושב מישהו ומתבונן כל הזמן אלא בכך שהמטפלות יודעות שם הן תפגענה בילד בדרך כלשהי ניתן יהיה לגלות זאת בדיעבד. לכאורה, הצילומים מגנים שבהם לא נגרם כל נזק לילדים לא ייבחנו לעולם על ידי איש - האם זה לא אמור לצמצם משמעותית את תחושת החדירה לפרטיות של המטפלות?
|
|