|
שוב אנו מגיעים לנקודה שבה החשק להמשיך בדיון יוצא ממני כי כאשר מתייחסים ברצינות לטענות כה מופרכות, אני חש שהמופרכות שלהן מתרככת, ועדיף לא להתייחס אליהן כלל, אבל בכל זאת אעשה מאמץ. הדוגמה שהבאתי היא דוגמה קיצונית שבה האמת ברורה, ואז אתה לוקח אותה ומדבר על "תכונות עבריניות" וסופק כפיים: לא אצלנו לא יכול להיות דבר כזה, בדיוק כשם שאהרן ברק ודורנר אומרים בצדקנות מזויפת שחס וחלילה אצלנו שופטים לא יכולים להיות מושפעים מדעותיהם הפוליטיות, אבל המשפטן פרופסור עימנואל גרוס חושב שהם מושפעים גם מושפעים, כפי שכתב במאמר שאליו הפניתי בתגובה קודמת. בחיים רוב המקרים הם לא כל כך בינריים כמו בדוגמה שהבאתי, ולפעמים במקרי גבול החוקר מחליט החלטות שגויות שמושפעות מהעניין האישי שלו, אולי אפילו מבלי שיחוש בכך, ומעביר הלאה תמונה לא מדויקת של תוצאות חקירותיו. זה לא רק ש"ניגוד עניינים" נוגע בדיוק לנקודה דומה לדוגמה שהבאתי, אלא איני יכול בכלל לחשוב על סיבה אחרת. האם הוויתור של השוטר על דוח המהירות לדורנר הינו "פעולה עבריינית"? או שמדובר בכלל באקט חיובי של מתן כבוד לבית המשפט. "פעולת שיטור" היא פעולה שעושה שוטר בתוקף תפקידו. איני מבין איך זה פעולה של שוטר שהוא חוקר יוצאת מהכלל הזה. "הסעיף הזה" אם אתה מתכוון לסעיף מתוך פקודות המשטרה שנוגע לניגוד עניינים אצל שוטרים שאותו הבאתי נוגע לכל פעולות השיטור, ולדעתי הוא נוגע לפעילות החוקר המשטרתי במיוחד, כי הרבה יותר קל לראות איך ניגוד העניינים ישפיע על תפקוד השוטר דווקא בתפקידו בחוקר מאשר בתפקידים אחרים. אז אתה מציע למחוק את הסעיף הזה מתוך פקודות המשטרה?
|
|